חזרה לדף הראשי

חלק חמישי

ב. ביתו של אדם / א. נשואים

א. תפ. אמר רבי אלעזר: "כל אדם שאין לו אשה אינו אדם, שנאמר: זכר ונקבה בראם... ויקרא את שמם אדם" (בראשית פרק ה פסוק ב).

פירושים:

שמם אדם – של שניהם ביחד.

מקורות

א"ר אלעזר: כל אדם שאין לו אשה אינו אדם, שנאמר: זכר ונקבה בראם... ויקרא את שמם אדם (בראשית ה'). ואמר רבי אלעזר: כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם, שנא': השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם (תהלים קט"ז). ואמר רבי אלעזר, מאי דכתיב: אעשה לו עזר כנגדו? (בראשית ב') זכה – עוזרתו, לא זכה – כנגדו.

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סג עמוד א

ב. תפ. "קניתי איש את יי" (בראשית פרק א פסוק ד) – לשעבר אדם נברא מאדמה, וחוה נבראת מן האדם, מכאן ואילך בצלמנו כדמותנו (בראשית פרק א פסוק כו), לא איש בלא אשה ולא אשה בלא איש, ולא שניהם בלא שכינה.

מקורות

ב והאדם ידע וגו' רבי הונא ור' יעקב ברבי אבין בשם ר' אבא בר כהנא אמר לא שמשה בריה קודם לאדם הראשון, וידע אין כתיב כאן, אלא והאדם ידע את חוה אשתו הודיע דרך ארץ לכל, ד"א והאדם ידע, ידע מאיזו שלוה נשלה, ידע מה עבדת ליה חוה, א"ר אחא חיויא חיויך ואת חיויא דאדם, ותהר ותלד את קין, אר"א בן עזריה ג' פלאים נעשו באותו היום, בו ביום נבראו, בו ביום שמשו, בו ביום הוציאו תולדות, א"ל רבי יהושע בן קרחה עלו למטה שנים וירדו שבעה, קין ותאומתו, והבל ושתי תאומותיו, ותאמר קניתי איש את ה', חמת לה הא איתתא בנין, אמרה הא קנין בעלי בידי, רבי ישמעאל שאל את רבי עקיבא אמר לו בשביל ששימשת נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה, אכין ורקין מיעוטים, אתין וגמין רבויים, האי את דכתיב הכא מהו, אמר אלו נאמר קניתי איש ה' היה הדבר קשה, אלא את ה', א"ל (דברים לב) כי לא דבר רק הוא מכם, ואם רק הוא מכם, שאין אתם יודעים לדרוש, אלא את ה', לשעבר אדם נברא מאדמה, וחוה נבראת מאדם, מכאן ואילך בצלמנו כדמותנו, לא איש בלא אשה ולא אשה בלא איש, ולא שניהם בלא שכינה.

בראשית רבה (וילנא) פרשה כב ד"ה ב

ג. תפ. אמר ר' תנחום אמר ר' חנילאי: כל אדם שאין לו אשה – שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה. במערבא אמרו: בלא תורה ובלא חומה. רבא בר עולא אמר: אף בלא שלום.

פירושים:

בלא חומה – בלא מגן ומחסה.

מקורות

אמר רבי תנחום א"ר חנילאי: כל אדם שאין לו אשה – שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה; בלא שמחה – דכתיב: ושמחת אתה וביתך (דברים י"ד), בלא ברכה – דכתיב: להניח ברכה אל ביתך(יחזקאל מ"ד), בלא טובה – דכתיב: לא טוב היות האדם לבדו (בראשית ב'). במערבא אמרי: בלא תורה, בלא חומה; בלא תורה – דכתיב: האם אין עזרתי בי ותושיה נדחה ממני (איוב ו'), בלא חומה – דכתיב: נקבה תסובב גבר (ירמיהו לא). רבא בר עולא אמר: בלא שלום, דכתיב: וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא (איוב ה'). אמר ריב"ל: כל היודע באשתו שהיא יראת שמים ואינו פוקדה – נקרא חוטא, שנאמר: וידעת כי שלום אהלך וגו'. ואמר ריב"ל: חייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שהוא יוצא לדרך, שנא': וידעת כי שלום אהלך וגו'. הא מהכא נפקא? מהתם נפקא: ואל אישך תשוקתך – מלמד, שהאשה משתוקקת על בעלה בשעה שהוא יוצא לדרך! א"ר יוסף. לא נצרכה אלא סמוך לווסתה. וכמה? אמר רבא: עונה. והני מילי לדבר הרשות, אבל לדבר מצוה – מיטרידי. ת"ר: האוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו, והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה, והמשיאן סמוך לפירקן, עליו הכתוב אומר: וידעת כי שלום אהלך. האוהב את שכיניו, והמקרב את קרוביו, והנושא את בת אחותו, והמלוה סלע לעני בשעת דחקו, עליו הכתוב אומר: אז תקרא וה' יענה תשוע ויאמר הנני (ישעיהו נ"ח).

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סב עמוד ב – סג עמוד א

ד. תפ: "ובחסר כל" (דברים פרק כח פסוק מח) – רב חסדא אמר: בלא אשה.

מקורות

אמר ר' אמי אמר רב, מאי דכתיב: ואתה בן אדם עשה לך כלי גולה? (יחזקאל יב) זו נר וקערה ושטיח. בחוסר כל (דברים כח) – א"ר אמי אמר רב: בלא נר ובלא שלחן, רב חסדא אמר: בלא אשה, רב ששת אמר: בלא שמש, רב נחמן אמר: בלא דעה. תנא: בלא מלח ובלא רבב. אמר אביי, נקטינן: אין עני אלא בדעה. במערבא אמרי: דדא ביה כולא ביה, דלא דא ביה מה ביה? דא קני מה חסר? דא לא קני מה קני?

תלמוד בבלי מסכת נדרים דף מ עמוד ב – דף מא עמוד א

ה. תפ: "ביתו" (ויקרא פרק טז פסוק ו) – זו אשתו.

פירושים:

ביתו זו אשתו – שהיא עיקר של בית.

מקורות

משנה. שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פרהדרין, ומתקינין לו כהן אחר תחתיו, שמא יארע בו פסול. רבי יהודה אומר: אף אשה אחרת מתקינין לו, שמא תמות אשתו. שנאמר וכפר בעדו ובעד ביתו (ויקרא טז), ביתו זו אשתו. אמרו לו: אם כן אין לדבר סוף.

תלמוד בבלי מסכת יומא דף ב עמוד א

ו. תפ: אמר ר' יוסי: מימי לא קראתי לאשתי "אשתי" ולשורי "שורי", אלא: לאשתי "ביתי", ולשורי "שׂדי".

פירושים:

ולשורי שׂדִי – שהוא עיקר של שדה

מקורות

אמר רבי יוסי: מימי לא קריתי לאשתי אשתי ולשורי שורי, אלא: לאשתי ביתי, ולשורי שדי. אמר רבי יוסי: מימי לא נסתכלתי במילה שלי. איני? והאמרו ליה לרבי: מאי טעמא קראו לך רבינו הקדוש? אמר להו: מימי לא נסתכלתי במילה שלי. – ברבי מילתא אחריתי הוה ביה – שלא הכניס ידו תחת אבנטו. ואמר רבי יוסי: מימי לא ראו קורות ביתי אימרי חלוקי. ואמר רבי יוסי: מימי לא עברתי על דברי חברי. יודע אני בעצמי שאיני כהן, אם אומרים לי חבירי עלה לדוכן – אני עולה. ואמר רבי יוסי: מימי לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי.

תלמוד בבלי מסכת שבת דף קיח עמוד ב

ז. תפ: שנו רבותינו: "אשר בנה... אשר ארש..." (דברים פרק כ פסוקים ה-ז) – לימדה תורה דרך ארץ, שיבנה אדם בית ויטע כרם ואחר כך ישא אשה. ואף שלמה אמר בחכמתו: "הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך, אחר ובנית ביתך" (משלי פרק כד, פסוק כז) "הכן בחוץ מלאכתך" – זה בית, "ועתדה בשדה לך" – זה כרם, "אחר ובנית ביתך" – זו אשה.

מקורות

מי האיש אשר ארש אשה וכו' (דברים כ). ת"ר: אשר ארס – אחד המארס את הבתולה ואחד המארס את האלמנה ואחד שומרת יבם, ואפילו חמשה אחין ומת אחד מהם במלחמה – כולן חוזרין לא לקח (דברים כ), ולא לקחה – פרט לאלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין. לימא, דלא כרבי יוסי הגלילי, דאי רבי יוסי הגלילי, הא אמר: הירא ורך הלבב (דברים כ) – זה מתיירא מעבירות שבידו! אפילו תימא ר' יוסי הגלילי, כדרבה, דאמר רבה: לעולם אינו חייב עד שיבעול, מה טעם לא יקח? משום לא יחלל, משום הכי אינו לוקה עד שיבעול. תנו רבנן: אשר בנה אשר נטע אשר ארש – לימדה תורה דרך ארץ, שיבנה אדם בית ויטע כרם ואח"כ ישא אשה. ואף שלמה אמר בחכמתו: הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך (משלי כד), הכן בחוץ מלאכתך – זה בית, ועתדה בשדה לך – זה כרם, אחר ובנית ביתך – זו אשה. ד"א: הכן בחוץ מלאכתך – זה מקרא, ועתדה בשדה לך – זה משנה, אחר ובנית ביתך - זה גמ'. ד"א: הכן בחוץ מלאכתך – זה מקרא ומשנה, ועתדה בשדה לך – זה גמרא, אחר ובנית ביתך – אלו מעשים טובים. ר' אליעזר בנו של ר"י הגלילי אומר: הכן בחוץ מלאכתך – זה מקרא ומשנה וגמרא, ועתדה בשדה לך – אלו מעשים טובים, אחר ובנית ביתך – דרוש וקבל שכר.

תלמוד בבלי מסכת סוטה דף מד עמוד א

וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ: וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ: וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה:

דברים פרק כ, ה-ז

ח. תפא. שנינו, ר' שמעון אומר: מפני מה אמרה תורה" "כי יקח איש אשה" (דברים פרק כב פסוק יג), ולא כתוב "כי תלקח אשה לאיש?" מפני שדרכו של איש לחזר על אשה, ואין דרכה של אשה לחזר על איש. משל לאדם שאבדה לו אבדה, מי חוזר על מי? בעל אבידה מחזר על אבידתו.

פירושים:

לחזר על אשה – לבקש אותה; וגירסת מילון הערוך לר' נתן בן יחיאל: "לחזור אחר".

בעל אבדה וכו' – וכן האשה אבדתו של אדם, שנבראה מצלעו.

מקורות

ר"ש אומר: מפני מה אמרה תורה כי יקח איש אשה (דברים כב), ולא כתב כי תלקח אשה לאיש? מפני שדרכו של איש לחזר על אשה, ואין דרכה של אשה לחזר על איש; משל, לאדם שאבדה לו אבידה, מי חוזר על מי? בעל אבידה מחזר על אבידתו.

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף ב עמוד ב