|
עצת הדוב שני חברים התחייבו ביניהם כי בטוב וברע,
תמיד יהיו יחד ויעזרו אחד לשני. באחד הימים יצאו השניים לדרך לרגל מסחרם. דרכם
עברה בתוך היער. הם היו משוחחים ביניהם עַל דָּא
וְעַל הָא, כשלפתע שמעו קול רשרוש. הם הסתכלו לאחור וראו דוב ענק שעוקב
אחריהם. אחד מהם פנה אל חברו: "מה עלינו לעשות? עזור לי!" אולם חברו
כבר נס על נפשו, קפץ על עץ גבוה והתחבא בין הענפים. השני לא ידע מה לעשות. בלית ברירה שכב
תחת העץ, עצם את עיניו ועשה עצמו כמת. הדוב ניגש אליו ורחרח את גופו ואת ראשו
ואז עזב אותו והלך לדרכו. החבר על העץ הסתכל למטה וצפה במתרחש.
בראותו שהדוב מריח את חברו, חשב שהדוב מדבר אתו. אחרי שהדוב עזב את חברו והתרחק, הוא ירד
למטה ושאל אותו: "מה לחש לך הדוב באוזן?" "הדוב נתן לי עצה." השיב
החבר, "הוא אמר לי: אל תשים מבטחך
בחבר המתרחק ממך
בזמן משבר! ידיד אמת הוא
הנחלץ לעזרת ידידו בעת צרה ומצוקה
ביום אידו! " יפתח אברהמי מזיכרונו, אסע"י 16346 |