|
על מספר הסיפורים המופלא, יפתח אברהמי
ז"ל וסיפוריו לפני קרוב
לעשרים שנה בעת שביקרתי באסע"י, ארכיון הסיפור העממי בישראל על שמו של
פרופ' דב נוי, הראתה לי עדנה היכל, רכזת הארכיון באותה תקופה, קובץ סיפורים
שנשלח לארכיון ותויק בו. הסיפורים היו רשומים בכתב יד נאה במחברות שבראשן היה
רשום: "יפתח אברהמי – מחברות השעמום". כשפתחתי אותן
והתחלתי לקרוא התברר לי שלא בשעמום מדובר, אלא באוצר אבני חן ומרגליות – קרוב
למאה סיפורים שרשם יפתח מזיכרונו שלו ומפי מספרים אחרים בני העדה הפרסית. זמן קצר אחר כך
יצרתי קשר עם יפתח ובאתי לבקר אותו בביתו שבמושב מסלול בחברתו של ידידי, יוסי
סלע הידוע בשם "יוסף המספר". זו הייתה פגישה מופלאה שבה למדנו להכיר
מקרוב את המספר וסיפוריו, וקשר זה נמשך עד יום מותו. במשך השנים פרסמתי אחדים
מסיפוריו בכתב העת לסיפורי עם ולפולקלור "מזרחה לשמש מערבה לירח"
וכשפתחתי את האתר שלי באינטרנט אתר מס"ע (ראשי תיבות: מרכז סיפורי
עם), העליתי אליו אחדים מסיפוריו של יפתח. יפתח שמח
מאוד על העניין שגיליתי בסיפוריו. יחד רקמנו חלום משותף שביום מן הימים נוציא
לאור את הסיפורים כספר. יפתח לא זכה להגיע ליום הזה, אבל אני ראיתי בדבריו מעין
צוואה ספרותית והתחלתי לעבד את הסיפורים ולהכינם לדפוס. בתקליטור שלפניכם נמצאים
עשרים ושמונה מסיפוריו ואני מקווה שבעקבות התקליטור יופיע גם הספר המיוחל. יפתח למד
עברית עוד בנעוריו בפרס וכשבא לארץ הרחיב את אוצר המלים שלו. כאשר העלה את
סיפוריו על הכתב, הוא ניסח וסגנן אותם בעברית עשירה ושוטפת, עברית שניכרים בה
ידיעותיו במקרא ושמושפעת במידה רבה מן העברית של מגילת אסתר, שנתפסה מאז ומתמיד
על ידי יהודי פרס כסיפורם הקהילתי האישי. כאשר תמללתי
את סיפוריו מכתב היד תיקנתי את שגיאות הכתיב והלשון שנפלו בטקסט, אך השתדלתי
לשמור במידת האפשר על האופי והסגנון המיוחדים של לשון ההיגוד שלו. אני מקווה
שחפצי זה צלח בידי. סיפוריו של
יפתח הם נכס פולקלורי. הם משקפים מצד אחד רבדים שונים של ההיגוד שבעל פה בקרב
קהילות ישראל בפרס, ומצד שני את הקשרים התרבותיים החיים בין קהילות ישראל לעולם
הפרסי הסובב אותם. כך למשל
מופיעים בסיפוריו דמויות ומנהגים דתיים מוסלמיים וגיבורי תרבות המשותפים ליהודים
ולמרחב הסובב (כמו דמותו של בהלול דנה, אחיו של הארון-אל-רשיד המוכר לנו
מתורכיה, עיראק ופרס או דמויתהם היותר מוכרות של ג'וחה ושל מולה נסר א-דין). מעניינות
במיוחד הן הגרסאות העממיות שרשם יפתח לשלושה מסיפוריו של המשורר הפרסי ג'מאל
א-דין נזאמי (Nezāmi-ye Ganjavi). נזאמי הוא מגדולי משורריה של פרס. הוא חי בסוף המאה
השתים-עשרה (1209-1141) וידוע במיוחד בזכות ה"חמסה" שלו – חמש יצירות
שיריות חרוזות בעלות אופי דתי המתארות באמצעות מטפורות של סיפורי מלכים ונסיכות
את כמיהתו ואהבתו של האדם לאל על פי המסורת הסופית הקדומה. שלושת הסיפורים שרשם
יפתח מבוססים על האחרונה מבין יצירותיו של המשורר – סיפור שבע היפיפיות (Haft Pykar). שניים מסיפורים אלה מובאים בקובץ
ודומני שלא אגזים אם אומר שהסיפור "הנסיך שהתפרסם כסוחר שפחות
ותוצאותיהם של דברי אמת" הוא היפה בסיפורי הקובץ. יש בו בסיפור זה
אמירה מוסרית על חיי משפחה והיסודות הדרושים להקמת קשר משפחתי חמים ויציב והלקח
העולה ממנו הוא לקח אנושי המתאים לא רק לדורות עברו אלא אף לדורנו שלנו. מי ייתן
והקובץ הצנוע הזה יהיה לא רק לנר זיכרון לדמותו של יפתח, המספר העממי המופלא,
אלא גם לאש, שתחמם את לבות קוראיו ותותיר בהם טעם של עוד. ד"ר יואל פרץ החטיבה לפולקלור אוניברסיטת בן גוריון בנגב |