ביקור חולים של
החירש החירש היה
אדם חביב, אוהב את הבריות ומתעניין בשלומם של כל חבריו ושכניו. יום אחד ראה כי
יש המולה רבה בבית השכן. השתדל החירש לברר את הסיבה למהומה ונודע לו כי שכנו
הטוב חולה. החירש מאוד
רצה לבקר אותו, אולם הבעיה של החירשים היא שהם אינם יכולים לשמוע. אבל הרצון
לקיים את הביקור הכריע את הכף והוא החליט ללכת ולבקר את שכנו ויהי מה. החירש תכנן
לעצמו איך צריך הוא לדבר עם השכן כך שהשכן יענה לו על פי שאלותיו: הוא ישאל אותו
שאלות ששגורות בפי הבריות והחולה בודאי יענה לו בהתאם. לדוגמא, אמר
לעצמו אני אשאל אותו: 'מה שלומך?' והתשובה תהיה בודאי 'טוב' או 'רע'. אני אשאל
אותו: 'מה אתה אוכל?' והוא יענה: 'מרק זה וזה', או 'משקה זה וזה'. אני אתעניין
מי הרופא שמטפל בו, והוא יגיד 'פלוני' או 'אלמוני', ואני אבין על פי תנועת
השפתיים, ואז אני אגיד לו: "יופי! הוא רופא טוב! נקווה שביקורו יהיה מבורך
וכאשר יבקר אותך, יביא לך רפואה שלימה' וכך אנחם
אותו: 'אנו בעלי ניסיון ויודעים שכאשר הרופא מבקר, הוא מביא שקט ושלוה, והחולה
לא נזקק יותר לתרופות ומבריא לגמרי.' כך תכנן את השאלות
והתשובות הדמיוניות במחשבתו והלך לבקר את החולה. אך לדאבונו
הכל קרה ההפך משחשב וביקורו לא הועיל אלא הזיק. הוא הלך וישב על יד החולה, עצוב
ושרוי בצער, ליטף קצת את פני החולה ושאל אותו: "איך אתה מרגיש,
חביבי?" החולה אמר:
"אוי, אני נוטה למות!" והחירש אמר:
"תודה לאל, הישועה קרובה!" החולה בשומעו
את המלים כעס והתעצבן, ואז פנה אליו החירש שוב ושאל: "מה אתה אוכל
ידידי?" החולה שהיה
עצבני מהשאלה הראשונה, ענה: "סם המוות!" "זה לא
רע", אמר החירש, "שיהיה לך לבריאות! ומי זה הרופא שלך?" החולה שסבלנותו פקעה מרוב עצבנות, ענה לו:
"מלאך המוות! והוא עכשיו מגיע! אנא, שא רגליך וברח מכאן!" החירש אמר:
"אה, הוא הרופא שלך? יש לו רגליים זריזות. לפני רגע הייתי גם אני אצלו
והמלצתי לפניו שיטפל בך כראוי. אתה צריך לשמוח על כך." החולה, מפחדו
של מלאך המוות, קם לברוח, נפל ומסר נשמתו לבוראו. והחירש אמר:
"תודה לאל שברגע האחרון זכיתי במצוות ביקור חולים!" יפתח אברהמי מזיכרונו. אסע"י 15827 |