|
בהלול החכם ובהלול הטיפש להארון אל
רשיד, חליף בגדאד, היה אח בשם בהלול. בהלול היה איש ישר ומלא חוכמה, התנהג
בענווה, והתרחק מגאווה ושנא בצע. האנשים סביבו
וקהל מכריו – חלקם נהגו לכנותו בשם בהלול החכם, וחלקם – בשם בהלול הטיפש. והוא
עצמו נהג בכל אדם על פי ערכו. פעם פנה אליו
אדם אשר הכיר אותו כאיש חכם והעריך אותו מאוד ובא להתייעץ אתו בדבר קניית סחורה,
אשר לא תתקלקל במהרה ולא ירד ערכה ותחזיק מעמד זמן רב. בהלול יעץ לו
שיקנה מטילי ברזל ויזרוק אותם בפינת החדר שלו. האיש יצא
מלפני בהלול, וחבריו פגשו אותו ושאלו אותו על העצה שקיבל. הוא סיפר להם
הכל, והם לעגו לו וליועצו גם יחד. אולם אותו
אדם לא שעה לדבריהם. הוא הלך וקנה את הברזל כפי שיעץ לו בהלול ואחרי שנה מכר את
הברזל במחיר כפול ומכופל והרוויח הון עתק בלי שיהיו לו הוצאות שונות ומשונות כמו
אחסנה, שמירה וכדומה. החבר אשר שנה לפני כן לעג לו וליועצו, שמע
כיצד התעשר חברו בגין הסחורה שמכר וקינא בו. הוא, שלא האמין בבהלול ובחוכמתו
ונהג תמיד לכנות אותו בכינויי גנאי, פנה גם הוא לבהלול, אך כהרגלו קרא לו בשם
בהלול הטיפש, וביקש עצה איך להתעשר. בהלול הציע
לו שיקנה מלח ויאחסן אותו בתוך חצר ביתו ואמר לו: "הרי אתה יודע שמלח שומר
על כל דבר מפני סירחון או קלקול." הוא עשה כן,
אלא שעם בוא החורף ירדו על המלח גשם ושלג, ויחד עם השלג נמס גם המלח, ירד לטמיון
ונעלם כליל ולא נשאר ממנו שריד וזכר. האיש כעס
נורא ובא בטענות אל בהלול. בהלול הרגיע
אותו ואמר: "למה לך להתרגז, הרי אתה התייעצת עם אדם טיפש וקיבלת עצה
טיפשית!" רשם: יפתח אברהמי מזכרונו. אסע"י
16338 |