לרשימת הקלטות

לרשימת הסיפורים

לדף הראשי של תימן


תימן
פלטיאל גיאת

לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר 10.1


שם הסיפור: ילדה שהפכה לילד

סוגה: סיפור אישי

מספר/ת: נורית טיירי

מקום: מושב אחיעזר

אני אתן לך סיפור, אמת, לא סיפור רשום בתורה או משהו. אמא שלי זכרונה לברכה היא נפטרה והיא בת מאה ועשרים. היא ספרת אינה... יש... מן המשפחה, מן אלטיירי. יש מישהו מחותן והאישה שלו כל מה היית בהריון נותנת ילדה. ילדה ילדה ילדה – תשע בנות. אמר: מה? היא נותנת לי תשע בנות מה אני יעשה* איתה*? אני רוצה זכר, ילד, בשביל... אה... יתן עלי קדיש. היית בהריון. אמר אם היא תתן ילדה אני אגרש אותה. הנשים רחמניות, אמריין מה יגרש אמא יש לה עשר בנות? איך זה? איך, מה נגיד? אה... עלה תמּותהֵן* רחמנות לאלוהים, ירחם עליהם. אמריין לו: יש לך ילד. ורק. ילדה. אמריין לו יש לך ילד. הוא שמח. שמחו אלמושב כולו, אין יש לו ילד אחרי תשע בנות. הום הלכו וקנו עגל כמו כל אחד ואחד רוצים יעשו שמחה בשביל ברית. * כול מה רחציינהא כל יום – מהאל ילדה. ובעליין ללגג וביבקשיין רחמים. ביקטלו... ביהרוגוהן, מסכינות, ביהרוגוהן. מא לי* ששיקרו עליהום. וכל יום כל יום כול יום כול יום, כול מה רחצינהא מהא ילדה ילדה ילדה, והן בוכות. והן הולכות לאלקדוש ברוך הוא. היית קדושה. בתימן אנא אגיד לך האמת, היית קדושה. אין שנאה אין קנאה אין משהו רע. היום אפילו בתתפלל מן האנא עד השמים – שום דבר. אחר כך, ל---חין* ללברית, שמונה ימים. רחצינהא בבוקר ולמא הל ילדה. * אין להם ברירה. או ירחו.. או יראוהן או איך יעשו להן. * הקהל מלא בחדר יעשו אלברית, ואלילד צועק * ילד. לקחיין אלפח והיין בחדר אחר. ואמריין: יא נחמד אללה, עלא אלמקדור. מן בעד דורא, * מנצור. עשו השם שלו שמריה – מנצור. אמרו מה אתן מספרת*? ספריין תגידן תגידן. קאל* * ילדה. * הוא על אללה רחם עלינא. אז הילד, היה גדול הילד כל יום גדול בלי עיין הרע גדל. גדל הילד. חתנו אותו למה חתנו אותו. התחתן* ויופי בסדר גמור. ליום אחד אמר לאישה שלו אני אלך לה תפלל בבוקר ואני הולך לחפש לנא... מזונות, צריכים מזונות לבית. תעשי לי כוס קפה לומה אני בא מן ה...בית כנסת. קאלת בסדר. היה לנא* בתימן מהל... אין עצים ככה, אין חשמל אין כלום. רק על ה* זה. אלככה של אלחמור או ככה של גמל או ד'ייה, עשית על אלקומקום על... אלד'ייה, והולכת יש להום יקולו ערב * יגיבו* כמו חק אל לולב. עלים כמו של אללולב. יתנו לאצלנו וימכרו אותה ויתנה אלקיבליית טוואר* וטיר*. ומחתא* גדולה גדולה גדולה. גמרו ימכורו אותה והלכו. והיא הלכת בבוקר בת... תאסף אלככה של אלגמלים. באו המזוודה מלא כסף, שכחו אותה, הלכו. * והיא שמחת, לקחת אלמזוודה, עשת עליה משהו, ולקחתהא על הכתף שלה – לבית. והוא בא מן בית כנסת, אמר נו עשייתי לי קפה? קאלת בוא בוא, אלקבול חאצל. בתימן * אלקבול חאצל. טוב. הוא נכנס אלמטבח, אמר: מה יש? קאלת אין* אני מציית אל... המזוודה. קאל יא עאם אבוהום בל... אלערבים. בתימן. יא עאם אבוהום בלעמא יא פגרהום פגרא. * באו ימכורו ויתנו להום משגתהום. *. קאלת: מה? –כן מסכינים, שכחו אותה, מה יתנו אנשים? הוא לקחה על הכתף שלו הלך יחפש להום. הלך יחפש להום הום היו בירידו הר וביעלה הר, ובירידו הר וביעלה הר. ל---* והיא עושה במטבח מה זה, עושה צרות האשה שלו ליש לקח אלכסף. והוא ישב בלהר והום ישבו במקום, אמר הראיס שלהום אמר שבו מן הא קאל א.... נעשינא קפה ובלוכל ובנעשן קצת ובנעשה מנוחה קצת, ואחר כך כל אחד יתפקד* הגמל שלו מה יש לו * והום עשו ככה והוא יושב בלהר ביעיין, ויסתכל להום. כל אחד קם עיין כל אחד עיין אל * שלו. אחד שכח אלמזוודה. קאלו מה ד'לחינא*. קאל אתם אנשים מה לגיד? זה של אנשים לא שלנו. אמר אלרייס שלהם קאל לד'לחינא אין לך ברירה, כל וואחד יקח השברייה שלו * אתום* אלגמלים, להרוג אלגמלים ואחר כך כל אחד יהרוג עצמו. * איך נגיד לאנשים? והוא בי* אלשבריה * חדשה וביקול חכו יא רג'אל, רעה חקכום פי * אלאמאן. הסתכלו מן אלד'ייה, קאלו חכו * חכו בנעיין מה יש לה? הוא ירד, קאל הנה המזוודה שלכום, חקכום בסדר גמור. נתנו לו נשיקות מן ענד הראש שלו לרגליים שלו. קאלו שב כאן, הוא עשו אל... אלמזוודה כלו ערמה גדולה. קאל תספרו של אלאנשים ומה יש תתנו בשבילו, בשביל יהודי. ספרו של האנשים, מה יש נתנו ליהודי. סווה האדק אל כסף שלו לקחהא והלך. והאשה שלו * * קאל יא בנת אלחלל. * בהמות * נשמות ו* אלחלל ולא ד'יק. קאלת לא. שום דבר. קאל אינהא מא תפייסת לקחהן הלך לשוק, לקח כול אלטבק, לקח טבק * בכסף בהכל. חזר לבית עשה פי חדר וסגר עליו והלך לחפש לה עבודה. ל-שנה מנהא * עדן, נסגר עדן. ל- אבל חין אינהא יושבים – כלום. אין טבק ואין כלום, והטבק אם * * * אין הוא יודע איך יהיה. האדה הלך לשוק, מכר הטבק קדי * מן הפה שלו. עשיר מא ד'לחינא *. נתנת לנו אמא שלי שבועה, אתה לא מכיר אלמקומות. ביגידו לא * * הבתים האדמה הכל הכל הכל בשביל טיירי. בשביל טיירי בשביל טיירי בשביל טיירי. ד'י היה ילדה. אחר כך התעשר. קע עשיר אדיר. נתנת אמא שלי שבועה, אפילו גמל הוא עשה צמיד כסף להן, וכאן ידיההם אלנרגילה מן אלחלון. ללגמל ללגמל. הוא, זה אלטיירי. מן הא הרבה עשרות. אז הוא נתן לגמל נרגילה יעשן. מה תגיד על זה? זה קדושה או לא?

אני אתן לך סיפור, אמת. לא סיפור רשום בתורה או משהו. אמא שלי זכרונה לברכה היא נפטרה והיא בת מאה ועשרים. היא סיפרה... יש מן המשפחה, משפחת טיירי, יש מישהו מחותן. והאישה שלו כל מה הייתה בהריון - נותנת ילדה. ילדה ילדה ילדה – תשע בנות. אמר: מה? היא נותנת לי תשע בנות מה אני יעשה איתה? אני רוצה זכר. ילד. בשביל... יתן עלי קדיש. הייתה בהריון. אמר: אם היא תתן ילדה אני אגרש אותה. הנשים רחמניות, אמרו: מה יגרש אמא יש לה עשר בנות? איך זה? איך, מה נגיד? איזו תמות יש להן. ביקשו מאלוהים ירחם עליהם. [כשילדה] אמרו לו: יש לך ילד. וזו רק ילדה. אמרו לו: יש לך ילד. הוא שמח. שמחו המושב כולו, יש לו ילד אחרי תשע בנות, הם הלכו וקנו עגל כמו כל אחד, רוצים יעשו שמחה בשביל הברית. כל יום שרוחצים אותה רואים שזו ילדה. היו עולות לגג ומבקשות רחמים. יהרגו אותן, מסכינות, יהרגו אותן כי שיקרו עליהם. וכל יום כל יום כול יום כול יום, כול כל פעם שרוחצים אותה - זו ילדה ילדה ילדה. והן בוכות. והן הולכות לקדוש ברוך הוא... הייתה קדושה. בתימן, אנא אגיד לך האמת, היית קדושה. אין שנאה אין קנאה אין משהו רע. היום אפילו תתפלל מפה עד השמים – שום דבר. אחר כך, ע-ד הלברית, [אחרי] שמונה ימים. רוחצים אותה בבוקר והנה זו ילדה. אין להם ברירה. או שילכו, או שיראו להם, או איך יעשו להן. הקהל מלא בחדר יעשו הלברית, והילד צועק. [הנה הוא] ילד. לקחו את הפח והיו בחדר אחר. ואמרו:

יא נחמד אללה, עלא אלמקדור.

מן בעד דורא, * מנצור.

עשו השם שלו שמריה – מנצור. אמרו מה אתן מדברות? ספרו, תגידו תגידו. אמרו: זו היתה ילדה, רק אלוהים ריחם עלינו. אז הילד, היה גדול. הילד כל יום גדול בלי עין הרע גדל. גדל הילד. חיתנו אותו, התחתן ויופי בסדר גמור. יום אחד אמר לאישה שלו: אני אלך להתפלל בבוקר ואני הולך לחפש לנו מזונות, צריכים מזונות לבית. תעשי לי כוס קפה כשאני בא מן הבית כנסת. אמרה: בסדר. היה לנו בתימן... אין עצים ככה, אין חשמל אין כלום. רק על הגללים של אלחמור או של גמל או משהו, עושים על זה קומקום. והם יש להם עלים מיובשים כמו של לולב, באים אצלנו עם ערימות גדולות ומוכרים אותם בשוק. גמרו למכור אותה והלכו. והיא [האישה] הלכה בבוקר כדי לאסוף את הגללים של הגמלים והיא רואה מזוודה מלא כסף, שכחו אותה והלכו. והיא שמחה. לקחה את המזוודה, עשתה עליה משהו, ולקחה אותה על הכתף שלה – לבית. והוא בא מן בית כנסת, אמר: נו, עשית לי קפה? אמרה: בוא בוא, הכל מוכן. הוא נכנס למטבח, אמר: מה יש? אמרה: אני מצאתי את המזוודה. אמר: "יא עאם אבוהום בלעמא יא פגרהום פגרא" באו למכור ונתנו להם את השכר שלהם... אמרה: מה? [אמר]: כן, מסכנים. שכחו אותה. מה יתנו לאנשים? הוא לקח את המזוודה על הכתף שלו והלך לחפש אותם. הלך לחפש והם היו יורדים הר ועולים הר ויורדים הר ועולים הר. ע—ד... והיא היתה במטבח מה זה... [כועסת], עושה צרות האשה שלו למה לקח את הלכסף. והוא ישב בהר והום ישבו במקום [קרוב], אמר המנהיג שלהם, בואו נשב נעשה קפה ונאכל ונעשן קצת ונעשה מנוחה קצת, ואחר כך כל אחד יסתכל על הגמל שלו כמה כסף יש לו. והם עשו ככה, והוא יושב בהר מסתכל עליהם. כל אחד קם הסתכל על המשא שלו, אחד שכח את המזוודה. אמרו: מה עכשיו? אמר להם: אתם אנשים, מה נגיד? זה של אנשים לא שלנו. אמר המנהיג שלהם: עכשיו אין לנו ברירה. כל אחד יקח השברייה שלו, יהרוג את הגמל שלו ואחר כך כל אחד יהרוג עצמו. אין נגיד לאנשים? והיא היתה שברייה חדשה. אמר להם: חכו אנשים! שלכם באמונה. הסתכלו משם, אמרו: חכו נראה מה יש לו. הוא ירד, אמר: הנה המזוודה שלכם. שלכם בסדר גמור. נתנו לו נשיקות מן הראש עד הרגליים שלו. אמרו: שב כאן. הוציאו מהמזוודה ערימה גדולה, אמר: תספרו מה הכסף של האנשים ומה שנשאר תתנו ליהודי. ספרו את הכסף של האנשים ומה שנשאר נתנו ליהודי. שם את הכסף שלו, לקח אותו והלך. והאישה שלו עושה לו בעיות. אמר: יא בנת חלל, אנחנו לא בהמות, יש לנו נשמות... אמרה: לא. שום דבר. אמר: אם היא לא מתפייסת... לקח את הכסף והלך לשוק קנה בכל הכסף טבק. חזר לבית, שם הכל בחדר וסגר עליו והלך לחפש לו עבודה. אחרי שנה נסגר נמל עדן ואין כלום. אין טבק ואין כלום. הלך לשוק מכר את הטבק במחיר מאוד גבוה והתעשר עד עכשיו. נתנה לנו אמא שלי שבועה. אתה לא מכיר את המקומות, אומרים הבית הזה והאדמה הזאת, הכל הכל הכל של טיירי. של טיירי של טיירי של טיירי של טיירי. זה שהיה ילדה, אחר כך התעשר ונעשה עשיר אדיר. נתנה אמא שלי שבועה. אפילו לגמל הוא עשה צמיד כסף, והיה נותן לגמלים נרגילה מהחלון. זה טיירי. מרוב העַשרוּת אז הוא נתן לגמל לעשן נרגילה. מה תגיד על זה? זה קדושה או לא?

הערות:

מקליט:

פלטיאל גיאת

גיבור/ת הסיפור - דמויות:

נושאים / מילות מפתח:

מסרים:

סמלים/מוטיבים:

דקויות - לשים לב בניתוח:

הערות פלטיאל:

לסיפור הבא

לסיפור הקודם