אוצר מדרשים והלך לפניך צדקך מעשה באדם אחד שהיה הולך בדרך בסחורה, ראהו אכסנאי, אמר
לו: "רבי ומורי אם רצונך אבוא עמך." אמר לו: "בוא עמי בשלום." הלך עמו. כשהיו הולכים בדרך פגעו באדם אחד שהיה סומא בשתי
עיניו והיה יושב קרוב לעיר, מיד הוציא סלע אחד ונתן לו. אמר לאכסנאי שהיה הולך
עמו: "תן לו גם אתה כמו שנתתי אני." אמר לו: "איני נותן לו כלום שאיני מכירו כמו שאתה
מכיר אותו, לפיכך נתת לו ויפה עשית." אמר לו: "אם אתה אינך רוצה לתת לו הרשות בידך." הניחוהו לאותו סומא והם הלכו לדרכם. כשהיו הולכים בדרך
פגעו במלאך המוות. אמר להם: "להיכן אתם הולכים?" אמרו לו: "לסחורה." והם לא ידעו שהוא מלאך המוות. מיד כאשר נגלה אליהם ואמר
אני מלאך המות, פחדו ונפלו על פניהם. אמר מלאך המוות לראשון: "אתה נפדה ממוות וקרא עליו
המקרא הזה: 'והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך'." ואמר לו: "הואיל והקדמת
צדקה מממונך בדרכך תחיה עוד חמשים שנה." אחר כך אמר לאכסנאי: "כבר סופך בידי והגיע יום
מיתתך." מיד ענה ואמר לו: "אני וחברי באנו יחד, והוא חוזר
לביתו, ואני אמות בכאן?" אמר לו: "הן. זה קדם ועשה צדקה משלו." אמר לו: "אם כן הניחה לי ואלך ואעשה צדקה." אמר לו: "שוטה שבעולם, אדם פורש בים בספינה; אם לא
תיקן אותה בארץ, מה עושה בפלגים ובתהומות כשבאים עליה גלי הים? כן מי שלא תיקן
עצמו בחייו, מה יעשה במיתתו? ועכשיו מה שעשית עשוי, מכאן ואילך אין לך כלום
שהגיע זמנך למות." אמר לו: "אם כך המתן לי עד שאלך לספר בשבחו של מקום
על מה שעשה עמי." אמר לו: "מאחר שאתה מבקש לספר בשבחו של מקום, יוסיפו
שנותיך, לקיים מה שנאמר 'והלך לפניך צדקך'. חברו לא עשה צדקה אלא לסומא אחד ונתווספו לו כמה שנים.
העושה צדקה בכל יום ובכל שעה על אחת כמה וכמה, לקיים מה שנאמר: 'והלך לפניך
צדקך'.
|