|
אוצר מדרשים לשון הרע מעשה באדם אחד שהיו לו שלש בנות, אחת עצלה ואחת גנבת ואחת
מספרת לשון הרע, והזקינו בביתו ולא היה אדם רוצה אותן מפני דבתן הרעה. פעם אחת בא אוהבו להתארח בביתו וראה בנותיו שהזקינו בביתו
ואמר לו: "יש לי שלשה בנים ואם ייטב בעיניך תתנן לי לבני לנשים." אמר לו: "בנותי אינן ראויות לבניך." אמר לו: "מפני מה?" אמר לו: "מפני שיש בהן דופי וגנאי." אמר לו: "איזה גנאי?" אמר לו: "כך וכך." אמר לו: "אף על פי כן תתנן לבני." מיד השיאן לבניו. מה עשה לעצלה? הושיבה על המטה והעמיד
לפניה עבדים ושפחות ואמר להם: "אל תניחו לה לעשות כלום." ולגנבת –
הפקיד אצלה כל הממון ואמר לה: "כל מה שתעשי יהיה עשוי." ולמספרת לשון
הרע היה משכים חמיה בכל יום ויום ודורש בשלומה ונושקה והושיבה אצלו ואומר:
"בתי מה טיבך? אם תרצי לבקש כלום מבעלך תאמרי לי ואומר לו ויעשה
חפצך." ולא היתה מדברת עליו כלום. לימים בא אביהן לבקרן היאך עומדות עם בעליהן. הלך ונכנס
אצל העצלה ואמר לה: "בתי היאך את עם בעלך?" אמרה לו: "תבוא עליך ברכה אבי שנתתני לאיש הזה שעושה
לי כמה טובות שהעמיד לפני עבדים ושפחות שאין מניחין לי לעשות כלום." והוא
נתן שבח לה'. יצא משם ונכנס אצל הגנבת ואמר לה: "בתי, היאך את עם
בעלך?" אמרה לו: "טוב." כמו שאמרה הראשונה והוא נתן
שבח לה'. יצא משם ונכנס אצל המספרת לשון הרע. כיון שראתה את אביה
התחילה לבכות ואמרה לו: "אבא, מנהגו של עולם לתת אדם בתו לאדם אחד, ואתה
נתתני לשני בני אדם לאב ולבן, ואם אין אתה מאמין לי, הִסתר בחדר ותראה
האמת." מיד הכניסתו בחדר. בא חמיה לשאול בשלומה כמנהגו, אמרה אל
חמיה: "חזור לך ואל תגע בי ואל תבישני." אמר לה: "וכי באתי אליך בשום מעשה רע? חס וחלילה שלא
עלה על לבי." כיון שראהו אביו יצא מן החדר, עמד עליו והרגו, ואחר באו
עליו אנשי ביתו והרגוהו, והיא היתה צועקת ובוכה, עמדו עליה והרגוה. מכאן אנו למדין לומר כי לשון הרע הורגת שלשה, האומרו
והמקבלו ומי שנאמר עליו, ואמרו חז"ל: אין דבר קשה בעולם מלשון הרע, לכך
צוונו 'לא תענה ברעך' וגו'.
|