|
אוצר מדרשים מעשה בתינוק שנשבה עובדא הוה בחד יהודאה דאזל לארעא דקדר, וגברי דיתבי בקדר
פלחין לנורא דגיהנם ואמרי הא אשא קדמאה מן כד אתברי עלמא ובה נדונין כל נפשתא,
ובסטר ארעהון חד פתחא דגיהנם והני גברי רשיעי דקדר נסבין מאשא דגיהנם ופלחין ליה
כל יומיא. ומאי פולחנא דעבדין ליה לההוא אשא? מדליקין ליה תרין גזירין דאעין
בצפרא ותרין ברמשא, והנהו דצפרא דלקין עד רמשא והנהו דרמשו דלקין עד צפרא וכן
עבדין ליה כל יומיא, וההוא אשא אי מוקדא כל אעין דעלמא לא עבדא קטמא (עשן), ולכך
טעין להו וסברין דהוא אלהא. וסגיאין מנהון כד אינון סבין אזלין לפתחא דגיהנם
וטלקין גרמיהון לתמן ומתקרבין קורבנא לגיהנם ואמרין דכל מאן דמקרב גרמיה לגיהנם
אפילו מלא חטאין שבקין ליה כל חובוי ולא מיתדן בגיהנם ומובילין יתיה לגנתא דעדן
דקאים לקבליה. ואי לא מיקרב גרמיה לגיהנם כד הוא מיתא זיל לגיהנם ומיתדן ביה עד
דפרעין ליה חובוי ולסוף מתכפר ליה ומורתין ליה ג"ע. וההוא יהודאה כד אזל
לארעהון אתאכסן גבי חד סבא, שמע תמן דההוא אורחא דהוא בעי למיזל לסטין קיימין
ביה ומקפחין לכל מאן דעבר עליהון. דחיל ההוא יהודאה ואפקיד מודלא (צרכיו) דיליה
גבי ההוא סבא דגברי מהימנין אינון, ולא נסיב בהדיה אלא זוודא (צידה) דאורחא,
ואזל לאתר דהוה בעי ותב ואזל לביתיה דההוא סבא למיסב מודליה מיניה ולא אשכחיה.
אמרו ליה מית הוא דיומא דא טלק גרמיה לגיהנם. אמר לון ואן הוא מודלי דאפקידי
גביה? אמרו ליה לית אנן ידעין. שארי ההוא יהודאה למבכי על מודליה, אמרו ליה לא
תסתפי אוחיר גבן תלת יומין דביומא תליתאה הוא יתוב לגבן ויהיב לך מודלך, דהכי
אורחיה דכל דטליק גרמיה לגיהנם דביומא תליתאי הוא תב לביתיה ומפקיד על ביתיה. כד
שמע מנהון הימין להון בגין דלא משקרן במלוליהו. ביומא תליתאה אתא חד שידא בדמות דההוא סבא לביתיה ואפקיד
לאתתיה ולבנוי מה יעבדון מנכסיה. אמר ליה ההוא יהודאה: "ומודלי דאפקידית
גבך אן הוא?" אפקיה ויהביה ליה. תוב ההוא יהודאה אמר ליה: "בקושטא
מגיהנם קא אתית?" אמר ליה: "יציבא מילתא, וטלקת גרמך לגיהנם
בחייך?" א"ל: "הין." "ומ"ט עבדת הכי?" א"ל: "בגין דלא מיתדן בגויה כל מאן דטליק גרמיה
לגיהנם בחיוי ולא מיתדן באשא, וטובוי לגברא דרימא נפשיה לתמן דהוא מכפר על כל
חובוי מיקידת אשא." כד שמע ההוא יהודאה דחך ולא הימין למלוי, אמר ליה:
"איזיל בהדך ואחמי אי בקושטא טלקת גרמך בגיהנם." אמר ליה: "ואי תיזיל בהדאי תטלק גרמך לתמן?" אמר ליה: "מאי דבעינא עבידנא." א"ל: "לא תיזיל בהדאי, כד חסיל למללא לאתתיה
ולבנוי שרי למיזל." אזל ההוא יהודאה בתריה. אפיך רישיה אבתריה וחמא דהוא אזיל
בתריה, אמר ליה: "לא תיזיל בתראי." א"ל: "איזל בעל כרחך ואיחמי מה דתעביד." כיון דחמא דאזיל בתריה בעל כרחיה א"ל: "לאו
יודאי את?" א"ל: "הין." א"ל: "תינדע דאנא לאו גברא אנא אלא שטנא דגיהנם
אנא ומטעינא להני אינשי טיפשאי דשבקין לרבון עלמא דברא עלמא ומקיים ליה ופלחין
לאשא דגיהנם. וכד חד מנהון אזיל ורמי נפשיה לגיהנם אנא אזילנא לביתיה לסוף תלתא
יומין בחזותיה ובדמותיה ומפקידנא על ביתיה כרעותיה ואנא משבח להון דטובוי דמאן
דרמי גרמיה לגיהנם, וייזלון לעובדא דרשיעי אינון, ועל כל פלחי אליליא אית לן רשו
לאטעאה ולאובדא יתהון באורחיהון בישיא, אבל על ישראל דאינון מהימנין באלהא חייא
דהוא רבון עלמא וברא כולא וקבילו אורייתא לית לן רשו לעטעאה יתהון כל זמן דאזלין
באורחא קשוט." כד שמע ההוא יהודאה הכי סגיא טאיב עלוהי ואזל ליה
לאורחיה. זה שאמר הכתוב לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וגו'.
|