|
אוצר מדרשים מעשה ביכניהו המלך [קאהוט מנצור אלדאמרי ג'] מעשה ביכניהו המלך שכתוב בו: "כה אמר ה' כתבו את
האיש הזה ערירי", ובשעה שנפל ביד נבוכדנצר הרשע אסרוהו בבית האסורים והיו
כל ישראל מצטערין ואומרין: זה נשאר מבית דוד עכשיו ימות ערירי, והיו מצירין עד
שהלכו אצל זקנה אחת ופסקו לה ליטרא זהב כדי שתפייס אשתו של מלך בעבור יהויכין,
וכיון שבא נבוכדנצר להזדקק לאשתו אמרה לו: "סבול עצמך מעט ודע שמלך ישראל
חבוש, לך וראה כמה הוא סובל עצמו והיאך ימות בלא בנים." ומיד נתפייס המלך
וגזר להביא לו נערה ואנס יהויכין להזקק לה, וכיון שבא אליה אמרה לו: "נדה
אני." ומיד פירש ממנה ונזהר בנדה, וראה אותו הקב"ה שפירש
וביטל ממנו הגזירה, שנאמר חי אני נאם ה' אם יהיה יכניהו בן יהויקים כחותם על יד
ימיני, וכיון שטבלה אותה הנערה בא אליה וילדה לו, שנאמר ובני יכניהו בן יהויקים
אסיר ושאלתיאל, אסיר שהיה בבית האסורים ונאמר זרובבל בר שאלתיאל והלא נחמיה שמו?
אלא שנזרע בבבל וקיים הקב"ה זרעו של דוד מיהויכין מפני שנזהר בנדה וזכה
להתגדל שנאמר ויהי בשלשים שנה לגלות יהויכין וכו'. הערתו של העורך, יהודה אייזנשטיין: עיין פסיקתא דרב כהנא
קס"ג עמוד א, הוצאת שלמה בובר; ויקרא רבה פרק י' ופרק י"ט; ערוך השלם
עמוד שתל.
להלן שניים מהמקורות שאייזנשטיין מתייחס אליהם: פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פרשה כד תשובתו של יכניה קבלתי ותשובתכם איני מקבל, שניגזרה עליו גזירה
קשה, הד"ה דכת' העצב נבזה נפוץ האיש הזה יכניהו (ירמיה כב, כח). ר' אבא בר
כהנא א' כעצם הזה של מוח משעה שאת מנפצו עוד אינו יפה למאומה. ר' חלבו א' כחותל
זה של תמרה משעה שאת מנערו עוד אינו יפה למאומה. אם כלי אין חפץ בו (שם ירמיהו
כ"ב). ר' חמא בר' חנינא א' ככלי של מימי רגלים. ר' שמואל בר נחמן אמ' ככלי
של מקיזי דם. א"ר מאיר נשבע הקב"ה שאינו מעמיד מיכניה בן יהויקים מלך
יהודה מלך, הד' דכת' כי אם יהיה יכניהו בן יהויקים חותם על יד ימיני כי משם
אתקנך (שם ירמיהו כב, כד), ר' חננא בר' יצחק א' משם אני נותק מלכות בית דוד.
ד"א אתקך אין כת' כאן אל' אתקנך, אתקנך בתשובה, ממקום נתיקתו תהי תקנתו.
א"ר זעירא שמעית קליה דר' שמואל בר יצחק יתיב דריש חדה מילה ולא אנא ידע מה
הוא. א' ליה ר' אחא אריכא דילמא דא היא, כה אמ' י"י כתבו את האיש הזה ערירי
גבר לא יצלח בימיו (שם ירמיהו כב, ל), א' ליה אין, בימיו אינו מצליח בימי בנו
הוא מצליח. ר' אחא בר אבון בר בנימן בשם ר' אבא ברא דר' פפי גדול כחה של תשובה
שביטלה את השבועה וביטלה את הגזירה. ביטלה את השבועה מנין, חי אני נאם י"י
כי אם יהיה כניהו בן יהויקים וג' (שם ירמיהו כ"ב, כד), וכת' ביום ההוא נאם
י"י צבאות אקחך זרובבל בן שאלתיאל וג' (חגי ב, כג). ביטלה את הגזירה מנין,
כה אמ' י"י כתבו את האיש הזה ערירי וג' (ירמיה כב, ל). ובני יכניה אסיר וג' (דברי הימים א' ג,
יז), א"ר תנחום בר ירמיה אסיר, שהיה חבוש בבית האיסורים. שאלתיאל (שם דברי
הימים א' ג'), שממנו הושתלה מלכות בית דוד. א"ר תנחומא אסיר, שאסר
הקב"ה עצמו בשבועה שאלתיאל, שנשאל לבית דין למעלן והתירו לו את השבועה. ויקרא רבה (וילנא) פרשה י ואם אין לך ללמוד מאנשי ענתות למד מיכניהו (ירמיה כב) העצב נבזה
נפוץ וגו' רבי אבא בר כהנא אמר כעצם הזה של מוח שמשמנפצו אין בו מאומה ר' חלבו
אמר כחותל של תמרה שכשאתה מנערו אין בו מאומה (שם ירמיהו כ"ב) אם כלי אין
חפץ בו רבי חמא בר חנינא אמר ככדין של מי רגלים רבי שמואל בר נחמן אמר ככדין של
מקיזי דם אמר רבי זירא מלתא הכא שמעית מן רבי שמואל בר רבי יצחק דהוה דריש הכא
ולית אנא ידע מהו א"ל רבי אחא אריכא דילמא דא היא (שם ירמיהו כ"ב)
כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו א"ל הין בימיו אינו מצלח בימי
בנו מצליח, רבי אחא ור' אבין בר בנימין בשם ר' אבא גדול הוא כחה של תשובה שמבטלת
גזירה ומבטל שבועה, שבועה שנא' (שם /ירמיהו/ כב) חי אני נאם ה' כי אם יהיה כניהו
בן יהויקים וגו' ומבטלת גזירה כה אמר ה' כתבו את האיש הזה ערירי וכתי' (דברי
הימים א' ג) ובני יכניה אסיר בנו שאלתיאל בנו אסיר בנו שהיה בבית האסורים
שאלתיאל בנו שממנו הושתלה מלכות בית דוד א"ר תנחום בר' ירמיה אסיר זה
הקב"ה שאסר את עצמו בשבועה שאלתיאל ששאל אל לבית דינו של מעלה על נדרו, על
דעתיה דריב"ל דאמ' תפלה עשתה מחצה ממי אתה למד מאהרן שבתחלה נגזרה גזירה
עליו שנא' (דברים ט) ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו אמר רבי יהושע דסכנין בשם רבי
לוי אין השמדה אלא כילוי בנים כמד"א (עמוס ב) ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת
כיון שהתפלל משה עליו נמנעה ממנו חצי הגזירה מתו שנים ונשתיירו שנים הה"ד
(ויקרא ח) קח את אהרן ואת בניו אתו. |