ד"ר יואל פרץ
שעור מס' 12: הדרכה ביבליוגרפית, קבצים סיפוריים
ספר האגדה / ח"נ ביאליק
וי"ח רבניצקי.
ממקור ישראל / מ"י בן גוריון (ברדיצ'בסקי)
אגדות היהודים / ל' גינצבורג
ספר עושה פלא / י"ש
פרחי
חודש חודש
וסיפורו / ד' נוי (עורך)
מעשיות האחים גרים
אוצרו של אבא / ת' אלכסנדר וד' נוי
ספר המעשיות / מ' בן יחזקאל
ספר הדמיונות של היהודים / פ' שדה
המיתולוגיה היוונית / אהרון שבתאי
האביר, השד והבתולה / עלי יסיף
שבחי הבעש"ט
/ ס.א. הורודצקי
דקאמרון / ג'. בוקאצ'יו
הספרות העממית אצל עמי הכתב עוברת בשני נתיבים:
מסירה שבע"פ ומסירה שבכתב. במקרים רבים סיפורים שסופרו ועברו מדור לדור
בע"פ מועלים בשלב מסוים על הכתב ולהפך – מידענים מעבירים בע"פ סיפורים
שיש להם מקור כתוב. בין שתי צורות ההעברה יש אינטראקציה מתמדת.
התופעה
של העלאת סיפורים על הכתב אינה מיוחדת דווקא לתקופה המודרנית. במרחב התרבות היהודי
ובמרחבי תרבות אחרים הופיעו קובצי סיפורים כתובים עוד בתקופה קדומה. בשיעור הנוכחי
נסקור כמה קבצים חשובים של סיפורים – חלקם חדשים, שנכתבו בשנים האחרונות, חלקם מן
המאה הקודמת וחלקם קדומים עוד יותר. ההכרות עם קבצים אלה חשובה לכל מי שמבקש להכיר
מקצת מן העושר הרב של הספרות העממית בישראל ובעמים. חלק מן הקבצים הם בגדר עבודות
מדעיות אקדמיות, אחרים הם קבצים יותר עממיים. בשורות הבאות ננסה לאפיין כל קובץ.
אתם מתבקשים שלא להסתפק בדפים הבודדים שקיבלתם בחוברת אלא להיכנס לספרייה, לפתוח
את הספרים עצמם ולהתרשם מהם התרשמות ישירה.
ספר האגדה / ח"נ ביאליק
וי"ח רבניצקי.
ספר
האגדה שנערך על ידי חיים נחמן ביאליק וידידו י.ח. רבניציקי
הוא מפעל אדירים שנועד לפתוח את אוצרות האגדה התלמודית והמדרשית לפני מי שאינו
קורא ארמית ואינו מתמצא בספרי הלכה ומדרשים.
מחבריו
של ספר האגדה עברו בצורה שיטתית על כל התלמוד וחלק ניכר מן המדרשים המוקדמים עד
למאה העשירית בערך ודלו מתוכם את האגדות. כל החומר הארמי תורגם לעברית ונערך לפי נושאים.
הסיפורים כולם, הן המתורגמים והן אלו שנכתבו במקורם בעברית נוקדו ונעשה מאמץ רב
במקרה של המקורות העבריים לשמור על הלשון המקורית ולא לעבד את החומר ולשנות את
הלשון כפי שהיה נהוג בהרבה קבצים מוקדמים של מחברים אחרים. עם זאת לא מדובר בעבודה
מדעית מדויקת. בכל מקרה שהמקור העברי כלל מלים ארמיות הן תורגמו לעברית. הסיפורים
עברו עריכה קלה. כאשר עמדו לפני העורכים כמה גרסאות של אותו סיפור הם הביאו את
הגרסה שנראתה להם יותר או אף יצרו גרסה חדשה ששילבה מקורות אחדים. במקרים רבים
הושמטו קטעים קצרים מתוך סיפורים. כמו כן נעשתה מעין "צנזורה" וסיפורים
שהיו בעלי אופי ארוטי במיוחד או שנראו לעורכים חסרי ערך חינוכי וכדומה, לא נכללו
בתוך הספר.
בסוף
הספר נתנו מפתחות מקיפים המאפשרים לאתר סיפור לפי נושאים, שמות אישים וכדומה. כמו
כן צוינו המקור או המקורות שמהם שאבו המחברים כל סיפור.
עד היום
נחשב ספר זה לנכס צאן ברזל של מחקר הספרות העממית של עם ישראל והוא משמש מבוא
מצוין לכל מי שחפץ להכיר את נכסי האגדה של עם ישראל למן תקופת המשנה ועד למאה
העשירית.
ממקור ישראל / מ"י
בן גריון (ברדיצ'בסקי)
מיכה יוסף בן גריון
(ברדיצ'בסקי) הוא סופר עברי, הוגה דעות ומבקר. נולד בשנת 1865 בזיבוז' שבאוקראינה ונפטר בשנת 1921 בברלין, גרמניה.
ברדיצ'בסקי גדל במשפחה דתית-חסידית. אביו היה רב בפודוליה.
כמנהג היהודים בתקופה למד ב"חדר". בהיותו בן 12 התייתם מאמו. למד בישיבת
וולז'ין. בישיבה נחשף לספרי ההשכלה והושפע מהם מאוד. בשנת 1888 החל לפרסם
את כתביו. המאמר
הראשון שפורסם ב"אסיף" נקרא "עץ החיים".
בשנת 1891 נסע לגרמניה ולמד באוניברסיטאות ברלסאו,
ברלין וברן (גרמניה ושוויץ). בשנת 1896 קיבל את התואר דוקטור לפילוסופיה. בשנת 1900 נשא
לאישה את רחל רומברג, שעזרה לו בעבודתו הספרותית
ובמחקריו. ברדיצ'בסקי עסק בכתיבת מאמרים וביקורות. תפיסתו הרעיונית הושפעה מתורת
ניטשה. הוא דרש מהיהודים לשנות את ערכיהם. לפתח את העצמיות ולמרוד במורשת האבות. הוא סלד מרוחניות יתרה,
שלדעתו אפיינה
את העם היהודי. הוא ביקש להפוך את האדם היהודי לאדם שלם יותר, מחובר אל הטבע ולא משועבד למסורת
התרבותית. במאמריו הביא לידי ביטוי רעיונות אלה והשפיע השפעה ניכרת על הדור הצעיר.
ברדיצ'בסקי עסק בחקר סיפור העם ובחקר האמונה
היהודית הקדומה. הוא התעניין בשומרונים ובדתם. כינס חומרים שאסף וגם דאג לחדשם. הוא פרסם אסופות של
אגדות: “מאוצר
האגדה", "צפונות ואגדות", ו-"ממקור ישראל". כמו כן, כתב כמה ספרים
ביידיש ובגרמנית.
הספר "ממקור ישראל" משלים במידה
רבה את ספר האגדה של ביאליק. הוא מביא לקט של סיפורים ממקורות שונים מן התקופה
שלאחר חתימת התלמוד ועד לעת החדשה. פרופ' דן בן עמוס
הוציא את הספר מחדש בהוצאה מדעית ובתרגום אנגלי.
ספר עושה פלא / י"ש פרחי
יוסף שבתי פרחי הוציא לאור אוסף של סיפורי
עם ואגדות שליקט ממקורות שונים. הספר ראה אור לפני כמאה וחמישים שנה וזכה לתפוצה
רחבה בקרב יהודי ספרד.
חודש חודש וסיפורו / ד' נוי (עורך)
בשנות הששים חזר פרופ'
נוי מארה"ב, שם עשה את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת אינדיאנה בהנחיתו של
סטית תומפסון, על אויקוטיפים יהודיים בספרות התלמודית.
סטית תומפסון כזכור לכם היה מאבות האסכולה הגיאוגרפית-היסטורית. בהשראתו של מורהו
החל דב נוי עם שובו לארץ במפעל של רישום סיפורי עם מכל עדות ישראל ומקבוצות אתניות
אחרות – מוסלמים, נוצרים, דרוזים וצ'רקסים. המפעל נקרא ארכיון הסיפור העממי
בישראל, או בראשי תיבות אסע"י. תחילה היווה
הארכיון חלק מן המוזיאון האתנולוגי של עירית חיפה. בסוף שנות השמונים הועבר
המוזיאון לאוניברסיטת חיפה והוכפף לחטיבה לפולקלור של אוניברסיטה זו. בשנים
הראשונות לקיומו של הארכיון נאספו הסיפורים בעיקר על ידי מתנדבים משוגעים לדבר. דב
נוי קיים קשר אישי עם מרבית הרושמים ומדי פעם יזם כנסים שבהם שיתף מספרים עממיים
ורושמי סיפורים כאחד. הארכיון גדל לאיטו וכיום יש בו קרוב ל-22,000 סיפורים. מרבית
הרישומים כיום נעשים בידי סטודנטים לפולקלור של אוניברסיטת חיפה. לפני כשנה הוחלט
להסב את שם הארכיון ל"ארכיון הסיפור העממי בישראל על שם דב נוי" אחד הפרויקטים
שיזם דב נוי היה הוצאה לאור של סדרת ספרים שנקראה "חודש חודש
וסיפורו" בכל ספר נכללו שנים עשר סיפורים מתוך אוצרות הארכיון ולצדם ניתוח
טיפוסים ומוטיבים על פי האסכולה הגיאוגרפית-היסטורית בצרוף הערות השוואתיות וחומר
רקע על מספרי הסיפורים ועל רושמי הסיפורים. עם השנים נוספו למפעל גם כמה קבצים
שיוחדו לעדות מסוימות "שבעים סיפור וסיפור של יהודי מרוקו", "שבעים
סיפור וסיפור של יהודי לוב" וכדומה וכן גם ספרונים שהוקדשו לנושאים ספציפיים.
ייחודם של ספרים אלה הוא בהיותם מבוססים על עבודת שדה מדעית. הסיפורים לא עברו עריכה
ספרותית וההערות המדעיות מאפשרות לעקוב אחרי מקורם והרקע לסיפורם. העקבות ספרי החחו"ס (חודש חודש וסיפורו)
יצאו לאור ספרים נוספים עם תעוד מדעי שהתבססו על עבודת
שדה.
מעשיות האחים גרים
קובץ ובו כמאתיים מעשיות שאספו האחים וילהלם
וג'קוב גרים מפי מספרים עממיים בגרמניה בראשית המאה
התשע-עשרה. בניגוד לאספנים אחרים בני דורם, השתדלו האחים גרים למסור את המעשיות
בנוסח קרוב ככל שניתן לצורה שבה סופרו. מפעלם גם בישר את ראשית העבודה
הפולקלוריסטית על סיפורי עם והם אלה שעשו את האבחנה הבסיסית בין מעשייה לאגדה.
אוצרו של אבא / ת'
אלכסנדר וד' נוי
בדומה לספרי החחו"ס
גם ספר זה מבוסס על עבודת שדה של שני חוקרי פולקלור, דב נוי ותמר אלכסנדר שחקרו את
הסיפור היהודי ספרדי. הספר כולל 101 סיפורים שנאספו מפי עשרה מספרים עממיים
יהודים-ספרדים בתוספת פרטים על המספרים וניתוח מדעי השוואתי של הסיפורים.
ספר הדמיונות של
היהודים / פ' שדה
פנחס שדה הוא
משורר וסופר ישראלי שנפטר לפני שנים אחדות. הוא גילה עניין רב באוצרות סיפורי העם
ובעיקר הסיפורים שסופרו על רבי ישראל בעל שם טוב, מייסד החזידות
ור' נחמן מברסלב. ספר הדמיונות של היהודים כולל כמה
מאות סיפורים שליקט ממקורות שונים, גנזי אסע"י
ואסופות שונות של מעשיות ואגדות. המקורות עברו עיבוד קל, אך שומרים על האופי העממי
של הסיפורים.
המיתולוגיה היוונית /
אהרון שבתאי
אהרון שבתאי הוא משורר ישראלי שהרבה לעסוק
במיתולוגיה ובספרות היוונית הקדומה. הוא תרגם ספרים רבים משפת המקור. ספרו על
המיתולוגיה היוונית מביא את עיקרי הסיפורים המיתולוגיים שסופרו על ידי היוונים
בעיבוד שלו.
האביר, השד והבתולה /
עלי יסיף
פרופ' עֶלִי יסיף הוא פולקלוריסט העומד כיום בראש החטיבה לפולקלור של אוניברסיטת
תל-אביב. תחום התמחותו הוא הספרות העממית של תקופת ימי הבינים.
בספרו "האביר, השד והבתולה" הוא מביא 13 יצירות עבריות מימי הביניים
שרובן תורגמו מתוך כתבי יד וכמעט לא היו מוכרים על ידי הציבור הרחב.
שבחי הבעש"ט / ס.א. הורודצקי
האוסף הגדול והידוע ביותר של סיפורים על
מייסד החסידות שנלקטו והועללו על הכתב כחמישים שנה אחרי
מותו. פרופ' דן בן עמוס הוציא לאור תרגום מדעי של הספר
לאנגלית.
דקאמרון / ג'. בוקאצ'יו
יצירה
ספרותית של סופר איטלקי המכילה מאה סיפורי אהבה ותשוקה משולבים בסיפור מסגרת. בוקאצ'ו נטל רבים מן הסיפורים שלו ממקורות עממיים איטלקיים.