חזרה לאתר מס"ע

חזרה לדף השער של מסתרי קווקז

 

מסתרי קווקז – ספרו של אסד ביי

הקדמה מאת יואל פרץ

הספר מסתרי קווקז ראה אור בגרמנית בברלין בשנת 1930 (תחת השם "תריסר סודות של הקווקז") ותורגם לעברית שלוש שנים אחר כך בידי המשורר והמתרגם יצחק למדן (שמוכר בזכות הפואמה המפורסמת שלו, "מסדה" שאותה חיבר בשנת 1927). הספר יצא לאור בהוצאת "אמנות" (הוצאת אמנות הייתה הוצאת ספרים עברית שנוסדה במוסקבה בשנת 1917 על ידי שושנה פרסיץ, עברה לארץ ישראל לאחר המהפכה הבולשביקית והתקיימה עד שנות הארבעים. ההוצאה נודעה בתרגום ספרי ילדים ונוער מפורסמים לעברית).

בספר "מסתרי קווקז" פתח המחבר צוהר לבני אירופה לעולם הקסום של המזרח – עולמם של עמי הקווקז. כדרך בני המזרח הוא רוקם סיפור אוטוביוגראפי המלא וגדוש בטעמים אקזוטיים ובניחוחות רומנטיים. סיפור המתיך יחדיו דמיון ומציאות, אגדות ועובדות, ומציג בפנינו עולם עשיר של אתנוגרפיה ופולקלור כפי שהכיר אותו מנופי ילדותו.

התוודעתי לספרו זה בנעורי ובמשך השנים קראתי אותו שוב ושוב. תמיד חלמתי להוציאו לאור מחדש, ועתה משפקעו זכויות היוצרים על הספר, ראיתי לנכון להביאו בפניכם באתר האינטרנט שלי. הרשיתי לעצמי לעשות האחדת כתיב בצורה המקובלת כיום, ופה ושם החלפתי מלים אחדות שכבר התיישנו במילים מוכרות יותר (התיישבות במקום "ישבנות", נערה תמירה במקום "נערה מתומרת" וכדומה), אבל ככלל השארתי את תרגומו המאוד קריא של למדן על כנו ונמנעתי מלשפץ אותו ולהכניס בו שינויים. את הערות השוליים של המחבר, כמו גם הערות המתרגם הכנסתי לגוף הטקסט בתוך סוגריים מרובעים.

 

מיהו אַסֶד ביי? מהיכן בא ומנין שאב את סיפוריו?

התשובה לשאלה זו היא סיפור חיים מרתק לא פחות מספרו של המחבר. אסד ביי הוא אחד מכינויו הספרותיים של לב נוסימבאום, סופר יהודי שנולד בעיר בקו, בירת אזירבדז'ן, בשנת 1905 ונפטר בדמי ימיו. נוסימבאום הציג את עצמו באירופה כמוסלמי. בזכות דעותיו המונרכיסטיות והאנטי-סובייטיות קנה לו מהלכים בחברה הגרמנית של ערב מלחמת העולם השנייה והגיעו הדברים לידי כך שמשרד התעמולה הנאצי כלל את יצירותיו ברשימה המומלצת של "ספרים מצוינים למוחות גרמניים". רק לאחר שהתגלה ברבים מוצאו היהודי הוצאו ספריו מן הרשימה.

הוא נולד באוקטובר 1905 למשפחה של מה שמכונה "נובו-ריש" – עשירים חדשים. אביו אברהם נוסימבאום נולד בשנת 1875 בטיבליסי בירת גאורגיה (בתרגום היא מופיעה בכתיב הישן – טיפליס), ורכש את עושרו מעסקי הנפט בעיר בקו, בירת דאגסטן שבקווקז. אמו של אסד ביי, ברטה זלוצקין, באה ממשפחה יהודית ליטאית. בשנת 1918 נמלטה המשפחה מבקו מאימת הבולשביקים בשיירת פליטים שעברה דרך טורקסטן, פרס והקווקז. במהלך מסע זה זכה הנער הצעיר (לב היה אז כבן חמש-עשרה) להכיר מגוון של תרבויות ועמים.

לאחר שהות קצרה ברפובליקה הדמוקרטית של אזירבדז'ן, הגיעה המשפחה בשנת 1921 ל"כור ההיתוך" התרבותי של קונסטנטינופול יחד עם אלפי פליטים רוסיים. אסד ביי התיישב תחילה בפריז ולאחר מכן עקר לגרמניה ושם למד באוניברסיטה בברלין. באוגוסט 1922 אימץ רשמית את הדת המוסלמית והחל להציג את עצמו כקרוב משפחה של האמיר מבוכרה. בשנת 1926 הפך לעיתונאי ולסופר וקנה לעצמו שם כמומחה בחיי המזרח. בשנות השלושים המוקדמות הפכו ספריו לרבי-מכר באירופה. הוא כתב על נושאים היסטוריים ופוליטיים והיה חבר בארגונים שונים.

אסד ביי פרסם רומנים וביוגראפיות של אישים שונים כמו לנין וסטלין וגם כתב ספר על תולדות חייו של הנביא מוחמד (תורגם לעברית). תחת שם העט קורבן פרסם אסד ביי רומן בשם "עלי ונינו" – סיפור אהבה בין נער מוסלמי מאזרבידז'ן ונערה נוצרית מגאורגיה. טום רייס שפרסם לאחרונה את הביוגראפיה של נוסימבאום טוען שרומן זה הפך ליצירה לאומית באזרבידז'ן, שם מייחסים אותה לסופר והמשורר הלאומי, יוסיף ווזיר צ'מנזמינלי.

בהיותו בברלין רקם אסד ביי קשרים רומנטיים עם ברונית אוסטרית בשם אלפריידה אאורנפלס שכנראה לא ידעה על מוצאו היהודי. בשנת 1932 נשא לאשה את אריקה לובנדהל, בתו של איל ממון ידוע. הנישואים נכשלו והסתיימו בשערורייה שהתפרסמה בצהובונים של אותה תקופה. מיד אחר כך שהה אסד ביי תקופה קצרה בניו-יורק, אך חזר עד מהרה לאירופה. בשנת 1938 התפרסם ברבים מוצאו היהודי והוא נמלט מוינה לאיטליה. הוא נפטר ארבע שנים אחר כך בחוסר כל ממחלת דם בעיר פוזיטנו שבדרום איטליה והוא בן שלושים ושש שנים בלבד. הוא הותיר אחריו רשימות אוטוביוגראפיות והתחלה של רומן נוסף.

 

אני מקווה שגם אתם תיהנו מיצירתו הפיוטית "מסתרי קווקז", כפי שאני נהניתי ממנה בנעורי.