מס"ע

 

מרכז סיפורי עם ופולקלור

 

C. F. F

Center of Folktales and Folklore

 

 

חזרה לדף הראשי

חזרה לדף מאמרים

חזרה לתוכן העניינים

מאמרים

 

נכוה באור: פרשת חייו ומותו של אלישע בן אבויה

 

משל למה הדבר דומה? לאיסתרטא העוברת בין שני דרכים אחד של אור ואחד של שלג הטה לְכַן, נכוה באור. הטה לְכַן, נכוה בשלג. מה עליו על אדם? להלך באמצע ובלבד שלא יהא נוטה לא לכן ולא לכן. (תוספתא מסכת חגיגה (ליברמן) פרק ב הלכות ג, ד, ה)

התורה הזו דומה לשני שבילים אחד של אור ואחד של שלג. היטה בזה, מת באור. היטה בזו, מת בשלג. מה יעשה? יהלך באמצע. (תלמוד ירושלמי מסכת חגיגה פרק ב דף עז טור א /מ"ה)

מבוא

     רבי אלישע בן אבויה, לפני שיצא לתרבות רעה והוציא עצמו מאוהלה של תורה, נחשב לאחד מגדולי הדור:

אמרו עליו על אלישע בן אבויה, שלא היתה העזרה ננעלת על אדם חכם וגבור בתורה בישראל כמותו. וכיון שהיה מדבר ודורש בלשכת הגזית או בבית המדרש של טברייא, היו כל החברים עומדים על רגליהם ומאזנים לדבריו, ואח"כ באים כלם ונושקין אותו על ראשו. אם בטבריא כך, קל וחמר בשאר מדינות ובשאר עיירות. (רות רבה (לרנר) פרשה ו ד"ה)

 

      הרב עדין שטיינזלץ, בבואו לסכם את פרשת חייו של אלישע בן אבויה, אחר, כפי שכונה בפי מתנגדיו, וכנראה גם בפי עצמו, אומר:1

"יותר מרגשות האיבה, נשארה לדורות הרגשת צער וכאב על שחכם בדרגה כזו יצא מן היהדות, וכן בהרגשה כי אחר היה אומלל גם ביציאתו ובמרידתו, אלא שלא מצא כוח בנפשו לשוב ולחזור אחרי שהרשיע כל כך."

 

      ואכן, כל הקורא את הסיפורים והאגדות הכרוכים בשמו, חש שמדובר כאן בדמות טרגית, רבת סתירות וניגודים – אדם המחפש כל ימיו את האמת הפנימית והחיצונית וכושל בניסיונו להתמודד עם כוחות שאין לו שליטה עליהם.

     אך בתוך אותה תהום אפלה המאיימת לבלוע אותו יש קרן אור אחת של תקווה ונחמה – תלמידו הנאמן, ר' מאיר, הזוכר לו חסד נעוריו ואינו מפנה לו עורף גם כאשר הוא מסכן בכך את שמו ומעמדו שלו. תלמיד שאין לו אח ורע בגמרא כולה ושנאמנותו נמשכת והולכת לא רק עד מות רבו אלא גם מעבר לו, ומעבר למותו שלו.

      פרשת חייו של גיבור טרגי בודד זה מתרחשת בתוך תקופה סוערת ורבת תהפוכות בחיי ישראל על אדמתו – תקופתו של שמעון בר כוכבא וגזרות אדרינוס. מבעד לשיטין מבצבצת ועולה מציאות פוליטית שאף היא רבת סתירות וניגודים, ריב ומאבקים. חייו הפרטיים של אחר מתערבבים בחיי התקופה לרשת סבוכה לבלי התר של מציאות היסטורית ואגדות.

     אינני מתיימר שיעלה בידי להתיר את הסבך. מה שאני מבקש בעבודתי זו הוא שני דברים:

1.    לעקוב אחרי חוטים אחדים ולחשוף שמץ מן המבנים הספרותיים המורכבים הנמצאים בבסיסו של הסיפור: אלישע בעיני עצמו, אלישע בעיני תלמידו ואלישע בעיני מתנגדיו.

2.    לנסות ולראות איך נבנה המכלול כולו בקובץ הסיפורים שבתלמוד הירושלמי ואיך יוצר מהם העורך שלמות סיפורית. 

    


מקורות

     אלישע בן אבויה הוא דמות יוצאת דופן בין חכמי המשנה. מדובר בחכם שהיה מתלמידיו של רבי עקיבא, זכה להערכה מצד חבריו והגיע למעמד גבוה, אך ברגע מסוים יצא לתרבות רעה, עזב את דרכי החכמים והפך לכופר בעיקר.

     במסכת אבות ובאבות דרבי נתן נשתמרו כמה מאמרותיו, אך דברי תורתו לא נשמרו ויש להם רק רמזים מעטים בדברים שהביא ר' מאיר, תלמידו המובהק משמו. איבתם של חכמים למעשיו גרמה לכך שמאסו בתורתו ולא כללו אותה בגמרא ורוב הדברים שאנו מוצאים אודותיו הם דברי גינוי. בדרך כלל הוא מוזכר בשמו ללא ציון תואר, או בשם שדבק בו – אחר. רק במקום אחד הוא מוזכר כרבי אלישע בן אבויה:

ג' תלמידים הם. הרואה בן עזאי בחלומו – יצפה לחכמה. בן זומא – יצפה ליראת חטא. רבי אלישע בן אבויה – ידאג מן הפורעניות. (מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק מו).

 

     אף על פי כן, למרות הניסיון המכוון לטשטש ולהמעיט את דמותו, דומה שאין הדברים חלקים וברורים. מתוך הכתובים עולים הדיה של מחלוקת וכמו במקרהו של רבי אליעזר בן הורקנוס, לאחר מותו יש ניסיון מסוים אם לא לטהור שמו, לפחות להקלה בעונשו ולהתייחסות לתורתו.

     מרבית החומר הסיפורי על אודות אלישע בן אבויה נמצא בתוספתא ובשני התלמודים במסכת חגיגה. שני מכלולי הסיפורים בשני התלמודים הם מקבילים, אף שיש ביניהם הבדלים רבים. אחד מסיפורי המכלול מובא בהקשר אחר גם בתלמוד הבבלי במסכת קידושין. 

     אזכור בודד נוסף של אלישע בן אבויה יש בתלמוד הבבלי, במסכת מועד קטן, אך נראה שזו טעות סופרים.2 במקורות מאוחרים יותר, מדרשי רבה לשיר השירים לרות ולקהלת, אנו מוצאים אזכורים נוספים שבעצם אינם אלא הרחבות לחומר מן התוספתא והתלמוד.

__________________________________

1. שטיינזלץ עדין, תלמוד בבלי, מבוא למסכת חגיגה, עמ 50.

2. במסכת מועד קטן נאמר: "דתניא: מעשה ומת אביו של רבי צדוק בגינזק, והודיעוהו לאחר שלש שנים, ובא ושאל את אלישע בן אבויה וזקנים שעמו, ואמרו: נהוג שבעה ושלשים." (תלמוד בבלי מסכת מועד קטן דף כ עמוד א), אבל במקבילה לאותו קטע במסכת נזיר נאמר: "דתניא: מעשה שמת אביו של רבי יצחק בגינזק, ובאו והודיעוהו לאחר שלש שנים, ובא ושאל את ר' יהושע בן אלישע וד' זקנים [שעמו], ואמרו: לאביו בזמן שהוא שלם, ולא בזמן שהוא חסר" (תלמוד בבלי מסכת נזיר דף מד עמוד א). סביר על כן להניח שחל כאן בלבול בין אלישע בן אבויה לבין יהושע בן אלישע.

 

לפרק הבא