מס"ע

 

מרכז סיפורי עם ופולקלור

 

C. F. F

Center of Folktales and Folklore

 

חזרה לדף הראשי

חזרה לדף סיפורי עם מרחבי תבל

סיפורי עם ופולקלור בדווי

בת החאג' והחאטיב

סיפרה: סבחה עבוד. בדווית משבט ערב אל חג'יראת בגליל

רשם: יואל פרץ 12/12/73

 

לאדם אחד היו בן ובת – בת יפה מאוד. והיה לו שכן, חאטיב. [כלי קודש מוסלמי – האחראי על המסגד ולעתים גם המואזין הקורא לאנשים לתפילה, או הדרשן במסגד] יום אחד הלך האיש אל החאטיב ואמר לו: "שמע, אני רוצה ללכת למכה, אני ובני ואשתי, ואני מבקש ממך שתשמור לי על הבת."

אמר לו: "בסדר."

שם את הבת בבית והשאיר לה אוכל לשנה שלימה ויצא לדרך.

אחרי שיצא האב לדרך, התחיל החאטיב לבוא אצל הבת והיה אומר לה: "תפתחי לי!"

אמרה לו: "לא!"

אמר לה: "תפתחי לי!"

אמרה לו: "לא, לא אפתח!"

הלך החאטיב וכתב מכתב לאביה: "בתך לא בסדר. כל מיני אנשים נכנסים ויוצאים אצלה."

אבא שלה כשקיבל את המכתב היה כבר בדרכו חזרה ממכה. קרא לבן שלו, אמר לו: "קח את הרובה הזה ואת הבקבוק הזה ולך תהרוג את אחותך ותביא לי בקבוק מלא מהדם שלה."

עלה הבן על סוסו ורכב לבית. כשהגיע לשם הסתתר קרוב לבית לראות מה הולך. יום, יומיים שלושה – הוא רואה, היא לא פותחת לאף אחד, ואף אחד לא נכנס אצלה.

אמר: "חבל להרוג אותה."

הלך ודפק על הדלת. אמר לה: "תפתחי!"

אמרה לו: "מי זה?"

אמר לה: "זה אני, אחיך!"

פתחה לו וקיבלה אותו בסבר פנים יפות, נישקה וחיבקה אותו.

אחר כך אמר לה: "בואי נלך לאבא שלך."

הלך אתה עד שהגיעו לאיזה מעיין ועל יד המעיין היה עץ.

אמר לה: "תשכבי פה ותנוחי."

אחרי שראה שהיא ישנה, עזב אותה שם והלך לאבא שלו. בדרך ראה ציפור, ירה בה והרג אותה ומילא את הבקבוק מדמה. בא אל אביו. שאל אותו: "הרגת אותה?"

אמר: "כן!"

שאל אותו: "איפה הדם?"

נתן לו את הדם. [אחת מהמאזינות, קרובה של המספרת, העירה כאן שהאב שתה את הדם שהיה בבקבוק].

הבחורה התעוררה, לא מצאה אף אחד. שמעה אנשים באים למעיין – עלתה על העץ והתחבאה בין הענפים.

באו כמה ציידים למעיין להשקות את הסוסים. אחד הציידים בא לשתות מהמים – הוא רואה במים משתקפת תמונת העץ ובין הענפים שלו יושבת נערה יפיפייה. יתר הציידים לא ראו דבר, והצייד שראה אותה לא אמר כלום. גמרו לשתות ולהשקות את הסוסים והמשיכו לרכוב. אחרי איזה זמן, אמר לחברים שלו: "שכחתי משהו במעיין. אני חוזר לקחת אותו. אל תחכו לי."

חזר למעיין, עלה על העץ והוריד את הנערה. לקח אותה לבית אמו ואמר לה: "תשמרי לי על הנערה."

ישבה הנערה אצלו כמה זמן ואחר כך הוא בא לאמו ואמר לה: "תשאלי אותה אם היא רוצה להתחתן אתי."

באה ושאלה אותה.

אמרה לה: "בסדר, למה לא."

התחתנו השניים ונולדו להם שני ילדים.

לבעלה של האשה היה בית קפה בכפר. יום אחד היא רואה, החאטיב ואבא שלה נכנסים לבית הקפה. הלכה לבעלה ואמרה לו: "אני רוצה לדבר אתם."

אמר לה: "בסדר."

הלכה והתחפשה בבגדי גבר ובאה וישבה אצלם. התחילו לדבר. אמרה להם: "בואו נספר כל אחד מאיזה דבר מעניין ששמע."

אמרו לה: "בסדר, תספר."

התחילה הבחורה לספר: "היה פעם אדם אחד ולו בן ובת. יום אחד החליט ללכת למכה עם בנו ואשתו. הלך לשכן שלו שהיה חאטיב וביקש ממנו שישגיח על הבת. אחרי שיצא אותו אדם לדרכו, היה החאטיב מנסה להתעסק עם הבת ולהיכנס אצלה, אבל היא לא פתחה לו."

אמר החאטיב: "הסיפור הזה – זה לא מעניין. זה סתם דברים בטלים. אל תספר יותר!"

אבל האבא – הוא סקרן לשמוע את ההמשך, הוא אומר לה: "לא, תמשיך לספר הלאה!"

המשיכה: "כל יום היה החאטיב מנסה להיכנס אצלה והיא לא פתחה לו. בסוף הלך, כתב מכתב לאבא שלה: 'הבת שלך לא בסדר! כל הזמן נכנסים ויוצאים אצלה אנשים.' אבא שלה קרא את המכתב, שלח את אחיה שיהרוג אותה. בא אחיה ולקח אותה למקום רחוק, ככה כמו אמריקה, ושם היה מעיין. הבת נרדמה מתחת לעץ ואחיה עזב אותה שם. אחר כך בא צייד אחד והוריד אותה מעל העץ והביא אותה לאמא שלו ובסופו של דבר נשא אותה לאשה. והבחורה, היא לא יודעת איפה אבא שלה."

גמרה את הסיפור ושתקה.

היא מסתכלת, רואה, אבא שלה שם את הראש על היד וחושב הרבה.

ראתה שהוא חושב, זרקה מעליה את בגדי הגבר ואמרה: "הנה! אני הבת שלך וזה החאטיב, ואתה האבא שלי!"

קם האב, שלף שברייה ותקע אותה בלבו של החאטיב.

__________________________

הערות הרושם: סיפור מקסים זה סיפרה לי המספרת בערבית. השתדלתי למוסרו קרוב ככל האפשר ללשון המספרת ולסגנונה, אך מאחר ולא נעזרתי ברשם-קול אלא רשמתיו בכתב יד בתנאים לא נוחים, אין הוא מהווה תרגום מדויק בכל מאת האחוזים.

הסיפור הועבר לאסע"י (ארכיון הסיפור העממי בישראל על שם דב נוי. מספרו בארכיון 12718.