מס"ע

 

מרכז סיפורי עם ופולקלור

 

C. F. F

Center of Folktales and Folklore

 

חזרה לדף הראשי

חזרה לדף סיפורי עם מרחבי תבל

סיפורי עם ושירה מהודו וסרילנקה

עץ פרי למינהו

     יש אמונה הודית עתיקה הנמצאת במיתוסים הקדומים של הודו, על עץ בשם קָמְנָה קָלְפָּה וְרָקְשָׁה, עץ הנושא עליו את כל הפירות שאדם יכול לתאר לעצמו. מי שנמצא בצלו של עץ זה, עליו רק לבקש כל דבר שירצה ובאותו רגע, כל הפירות, כל הפרחים, כל דבר שהוא יכול לדמות בנפשו, ימצא אותו בדמות פירות. עליו רק לבקש והם יפלו לידיו. אם הפירות בהישג ידו, די שישלח יד ויקטפם, ואם הם רחוקים ממנו, עליו רק להביע משאלה, והענף יתכופף ויגיע עד אליו כך שיוכל לקטוף את פירותיו ללא כל מאמץ.

     ויש סיפור על העץ: באחד הימים נדד הלך אחד במדבר ובמקרה ישן בלילה בצלו של העץ. כשהתעורר אחרי שינה ערבה, פקח עיניו ובהביטו אל העץ המתנשא מעליו חשב לעצמו: 'עושה רושם שזהו עץ אגסים.' אך עלתה המחשבה בראשו ושני אגסים עסיסיים צנחו לרגליו. בעודו שוכב הרים אותם והגישם לפיו.

     "ואו! איזה עץ נפלא!" אמר, "אם הייתה זאת גפן איזה דבר נהדר זה היה יכול להיות!"

     מיד לאחר שאמר זאת התמלאו ענפי העץ באשכולות ענבים בשלים ועוד בטרם שלח אליהם את ידו, התכופפו הענפים והוא קטף מהם ללא כל מאמץ.

     אבל אז חשב לעצמו: 'איזה עץ נפלא, תמהני אם הוא מסוגל גם להצמיח ורדים.' ובעוד המחשבה חולפת בו התכסה העץ בשפעת ורדים במלוא פריחתם.

     האיש היה כה מופתע, כה משועשע ונדהם למראהו של עץ מופלא זה, עד שתהה בנפשו אם אין זה אלא חלום, וברגע שחשב על החלום ונשא עיניו אל העץ, גז העץ ונעלם.

 

     הזרט אינאיאט חאן (1882-1927) הוא אחד המורים הסופיים הראשונים שלימדו במערב. לצורכי הוראתו ניצל את כישרונו כמספר סיפורים והרבה להשתמש במיתוסים, אגדות, משלים וסיפורי עם וכן גם אנקדוטות מחייו שלו. את סיפוריו נטל ממגוון מקורות והם מלאים בהומור וחכמת חיים כמו גם השראה רוחנית ואהבה. נעוריו עברו עליו בהודו ובבגרותו שוטט בארצות רבות ותמיד ידע לשלב את הסיפורים שליקט אל תוך משנתו הרוחנית.

     הסיפור הקצר שהבאנו כאן מלקט סיפוריו שיצא לאור לאחר מותו, מדגים יפה את הדבר. מאחרי המסגרת ההומוריסטית הקלילה חבוי מסר בעל משמעות.

_________________________

Hazrat Inayat Khan, Tales Told by Hazrat Inayat Khan, Sufi Order Publications, New York, 1980.