מס"ע

 

מרכז סיפורי עם ופולקלור

 

C. F. F

Center of Folktales and Folklore

 

חזרה לדף הראשי

חזרה לדף סיפורי עם מרחבי תבל

סיפורי עם מטיבט

מִילַרֶפָּה

     הסיפור שלפניכם הוא קטע קטן מתוך סיפור חייו של מִילָרֵפָּה, קדוש בודהיסטי בן המאה השתים-עשרה, אשר חיפושיו אחר האמת הפעימו בודהיסטים טיבטיים במשך מאות בשנים והיו להם למקור השראה.

     בראשית הסיפור תואר כיצד נושלו מילרפה ואמו מירושתם לאחר מות אביו בגלל תככיהם של קרובי משפחתו. לפי דרישתה של אמו, הופך מילרפה לתלמיד של תורת הכישוף ורוכש את הידע הדרוש כדי להביא חורבן על אויביו. הוא גורם להרס ביתו של דודו, הורג שלושים וחמישה אנשים ומשלח סערות עזות המכלות את יבולי החיטה בכפר. אמו שמחה על כך מאוד, אך מילרפה עצמו מוטרד ממעשיו האפלים וכאשר אין הוא יכול לשאת עוד את רגשי חרטתו, הוא יוצא לחפש לַמָה כדי ללמוד מפיו כיצד יוכל לטהר עצמו מחטאיו. הַלַּמָה הראשון שהוא מוצא אומר לו שהוא יוכל להיות לבודהא ביום אחד של מדיטציה. מילרפה נפעם, אך נכשל בניסיון המדיטציה שלו.

     הלמה שולח אותו אז למצוא את מָרְפָּה המתרגם, תלמידו של המורה הדגול נָרוּפָּה. ברגע שמילרפה שומע את שמו של מרפה נמלא לבו שמחה. הוא חש שזהו המורה היחידי העשוי לעזור לו והוא ממהר לצאת לדרך.

     בינתיים חולם מרפה חלום המבשר לו על בואו של תלמיד גדול. מרפה הולך אל שדהו לחרוש ושם מוצא אותו מילרפה. הוא אינו מזהה אותו והאיכר מודיע למילרפה שהוא יסדר לו פגישה עם מרפה. "בינתיים", הוא אומר "חרוש את השדה במקומי." מילרפה מציית. בערב, כאשר מציגים אותו בפני הלמה, הוא מגלה כי זהו האיכר שפגש אותו בבוקר.

 

     "אני הוא מַרְפָּה." אמרה הדמות המאובקת שניצבה מול מִילָרֵפָּה, "הצג את עצמך!"

     "לַמָה רימפוצ'ה" אמר מילרפה כשהוא משתחווה עד לאדמה, "אני חוטא גדול הזקוק להארה. אני מציע לך את גופי, לשוני ושכלי, ואני מבקש מזון, לבוש, ואת התורה."

     "אל תתהלל לפני על היותך חוטא גדול", השיב מרפה, "לא אני גרמתי לך לחטוא. מה הם חטאיך?"

     מילרפה התוודה על חטאיו ותאר את האסונות שהמיט על כפרו.

     "זה מה שעשית אם כך," אמר מרפה, "ובכן, טוב שהצעת לי את גופך, לשונך ושכלך, אך אני לא אתן לך גם מזון ולבוש וגם את התורה. עליך לבחור באחד או בשני,  אם אתן לך מזון ולבוש, יהיה עליך למצוא מישהו אחר שייתן לך את התורה, אך אם אתן לך את התורה תצטרך לדאוג למזון וללבוש בעצמך. אם תבחר בתורה דע לך כי אם תשיג הארה בחיים אלה או לא - דבר זה תלוי אך ורק במאמציך."

     "מכיוון שבאתי אליך בגלל תורתך", השיב מילרפה, "אמצא מזון ולבוש במקום אחר."

     הוא הלך על כן אל העמק והחל לקבץ נדבות. בחסכו חלק מן הכסף שאסף בקיבוץ נדבות עלה בידו עד מהרה לקנות סיר בישול גדול שאותו הגיש למרפה כמתנה. מרפה קיבל את מנחתו, אך כאשר ביקש מילרפה את התורה שלח אותו מרפה להשמיד חבורת שודדים באמצעות סערת ברקים מכושפת. לאחר שהשלים משימה זו נשלח מילרפה לפגוע באמצעות לחשי קסמים בכמה כפריים שהתקיפו את תלמידיו של מרפה. שוב השתמש מילרפה בקסמיו והביא לכך שהכפריים ילחמו בינם לבין עצמם וכך נפלו רבים מהם בחרב. מרפה העניק לו אז את התואר 'מכשף גדול'. אך כאשר שב הלה וביקש ממנו את התורה השיב לו מרפה: "האם עלי לגמול לך על פשעיך בכך שאורה לך דברים שהשגתם כמעט עלתה לי בחיי? אתה בודאי מתלוצץ! כל אחד אחר היה הורג אותך לו ביקשת דבר כזה. ועכשיו אם תוכל לחזור ולשחזר את כל היבולים שהשמדת בסערותיך ולהשיב לחיים את הכפריים שהרגת, אלמד אותך, אך אל תשוב אם אינך יכול לעשות זאת."

     ברוב ייאושו החל מילרפה לבכות. אשתו של מרפה ניחמה אותו. למחרת היום בא הלמה אל תלמידו ואמר: "אמש נהגתי אתך בחומרה, אך עליך להתאזר בסבלנות. זוהי עבודה איטית מאוד. יש לך אנרגיה רבה; בנה לי מגדל עבור בני, דָּרְמָה דּוֹדָי. כאשר תסיים אותו אדריך אותך וגם אתן לך מזון ולבוש."

     הוא הביא את מילרפה אל הרכס המזרחי של ההר ואמר לו: "בנה מגדל עגול על הרכס הזה וכאשר תסיים אותו אתן לך את התורה."

     מילרפה החל לבנות בנושאו את האבנים ובערבבו את הטיח בעצמו. כאשר היה המגדל גמור למחצה בא אליו מרפה.

     "מתי אמרתי לך לבנות את המגדל הזה? לא הקדשתי לעניין מחשבה מספקת. אינני רוצה שהמגדל יהיה כאן. עליך לסתור את מה שבנית ולהשיב את האדמה והאבנים למקומן!" ואז הביא את תלמידו אל הרכס המערבי והוסיף: "בנה מגדל עגול למחצה כאן. כאשר תסיים אותו אתן לך את התורה."

     פעם נוספת שינס מילרפה את מותניו וניגש לעבודה. לאחר שסתר את המגדל הקודם והספיק לבנות כבר כמחצית מן המגדל החדש בא מרפה שוב לראותו.

     "זה לא בסדר. סתור אותו והשב את האדמה והאבנים למקומן. עכשיו בוא אתי."

     מילרפה עשה כדבריו בלי להתלונן והלך עם מרפה אל פסגתו הצפונית של ההר.

      "מכשף גדול, הייתי שיכור באותו יום ונתתי לך הוראות שגויות. סתור את המגדל ובנה אותו כאן."

     לבנות מגדל ואז להרוס אותו ולבנות אותו במקום אחר", אמר מילרפה, "גורם לי סבל ומבזבז את הונך. אנא שקול את העניין בתשומת לב."

     "היום אינני שיכור", אמר מרפה, "חשבתי על העניין היטב. בנה מגדל משולש שעתיד להיקרא המגדל של הטנטריק יוגין. בנה אותו. לא תצטרך להורסו.

     כאשר ניצב שליש מן המגדל המשולש על תלו, בא מרפה שוב אל מילרפה: "מכשף גדול, למי אתה בונה את המגדל הזה? מי אמר לך לבנות אותו כאן?"

     "הלמה עצמו ציווה לבנות את המגדל הזה עבור בנו." השיב מילרפה.

     "זה מה שציוויתי? אינני זוכר דבר כזה. אם אתה צודק הרי שיצאתי מדעתי. האם אני נראה לך בלתי שפוי?"

     "חששתי שכך יהיה" אמר מילרפה, "ואני זוכר שביקשתי ממך לשקול את העניין היטב. אתה אמרת לי שאת המגדל הזה לא אצטרך להרוס."

     "אם זה מה שאמרתי" אמר מרפה, "מי הוא העד שלך? האם אתה אומר לכלוא אותנו כולנו במשולש מכושף ולהטיל עלינו את לחשי הכישוף שלך, עלינו שלא גרמנו לך כל רע? אם אתה משתוקק בכנות לדת, לך והשב את האבנים והאדמה למקומם ואז אתן לך את התורה. אם לא תעשה זאת אתה יכול מצדי ללכת."

     שבור מצער ועם זאת עדין צמא לתורה, העתיק מילרפה חזרה את כל האדמה והאבנים למקומם ובפעם הזאת החלו פצעים וחבורות לפרוח על גבו מרוב עמל. 'אך למרות הכל' – חשב לעצמו – 'אסור לי להגיד דבר ללמה, שמא יראה הדבר כאילו אני מתלונן'.

     ואז מבלי לגלות לאיש על פצעיו התחנן מילרפה לפני אשתו של מרפה שתסייע לו לקבל מבעלה את התורה. היא אכן הלכה אל מרפה ואמרה לו: "כל בניית המגדלים חסרת התוחלת הזו רק גורמת צער ורפיון ידיים לתלמידך. רחם עליו והענק לו את התורה."

     לאחר ששמע את דבריה ביקש ממנה מרפה להכין ארוחה ולהביא את מילרפה לפניו. בעת שהוגשה הסעודה אמר מרפה: "מכשף גדול, אל תספר עלי סיפורים מאחורי גבי. מכיוון שרצונך הוא עז, אעניק לך את התורה. ואז נתן לו הסברים על ה'מקלט המשולש' ואמר: "כל זה הוא עיקרים כלליים הנוגעים לכל אדם, אך אם רצונך ללמוד את התורה הסודית..." והוא סיפר למילרפה על שחרורו של נרופה ועל הניסיונות האיומים שעברו עליו. "עבורך", סיכם מרפה, "תהיה הדרך קשה ביותר."

     כששמע מלים אלה שבה והתחדשה אמונתו של מילרפה והוא נשבע להוציא לפועל כל דבר שידרוש ממנו הלמה.

     חלפו ימים אחדים ומרפה הביא אותו לחלקת שדה חדשה. הוא תאר למילרפה בפרוטרוט את המגדל המרובע בן עשר הקומות שעליו לבנות - תשע קומות יסוד ומגדל תצפית. "כאשר תסיים, אעניק לך את התורה הסודית ואז תוכל להגות בה, ובעוד אתה הוגה אדאג למזונותיך."

     "האם לא יהיה זה רעיון טוב," השיב מילרפה, "לזמן לכאן את אשת הלמה כעדה להבטחות האלה?"

     "טוב ויפה." אמר מרפה, ואשת הלמה הובאה למקום כעדה בעת שגבולות הקירות שורטטו על גבי האדמה.

     "אני שמחה להיות עדה." אמרה אשת הלמה, "אך קרוב לודאי שלא תצמח מכך שום תועלת. הלמה בונה והורס ללא סיבה ועושה כטוב בעיניו."

     "את היי עדה בלבד." השיב מרפה, "והניחי לי את עניין שמירת הבטחותי."

     "מכשף גדול", המשיך בפנותו למילרפה "אם לא תיתן בי אמון תאלץ לעזוב."

     מילרפה בטח בו והחל לבנות את המגדל המרובע. כאשר החל את בניית הקיר הראשון באו שלושה מתלמידיו של מרפה כשהם מגלגלים סלע כביר והציבו אותו כאבן פינה במגדל.

     לאחר שסיים מילרפה את בניין הקומה השנייה בא מרפה ובחן בקפידה את העבודה. כשהגיע לסלע העצום ששימש כאבן פינה הצביע עליו ואמר: "מאין הגיעה האבן הזו?"

     מילרפה השיב לו ומרפה אמר: "אסור לך לשלב בעבודה שלך את עבודתם של אחרים. לא כך סוכם בינינו. הוצא את האבן והשב אותה למקום שנלקחה ממנו."

     "אבל אתה הבטחת לי שהמגדל הזה לא ייהרס!"

     "נכון" ענה מרפה, "אבל אין זה מן הראוי שתלמידי הבכירים יעזרו לך. אל תהרוס הכל, רק הוצא את האבן והחלף אותה באחרת."

     אך כדי לעשות זאת נאלץ מרפה לסתור את כל אשר בנה. כאשר הושב הסלע למקומו המקורי אמר לו מרפה: "עכשיו לך והשב את האבן לכאן והשתמש בה כאבן פינה."

     בגלל המאמץ שנדרש ממנו לבצע בכוחות עצמו מה שעשו קודם לכן שלושה אנשים, זכתה אבן זו להיקרא 'אבן הענקים של מילרפה'.

     המגדל הזה אכן הושלם, אך בכך לא תמו הניסיונות שהיה על מילרפה לעמוד בהם. הם נמשכו עוד ועוד. אך הגיע יום ומרפה הניח ידיו על ראשו של מילרפה ואמר: "בני, למן הרגע הראשון ידעתי שאתה תלמיד המסוגל לקבל את תורתי ולהנחיל אותה הלאה."

     הוא העניק לו את התורה ומילרפה הפך בבוא היום למורה רוחני נערץ על ידי דורות של תלמידים.

______________________________________

הסיפור תורגם על ידי על פי עיבוד של פול ג'ורדן סמיט לסיפורו של מילרפה שהופיע בכתב העת Parabola כרך V מס' 3, אוגוסט 1980.