מס"ע

 

מרכז סיפורי עם ופולקלור

 

C. F. F

Center of Folktales and Folklore

 

חזרה לדף הראשי

חזרה לדף סיפורי לכלוכית

סיפורי לכלוכית

 

נָמַדִי

מקבילה פרסית לסיפור לכלוכית

נוסח עברי: יואל פרץ

היה מישהו – לא היה איש

חוץ מאלוהים לא היה איש

היה פעם סוחר יהודי ולו אשה ובת מוסלמיות. על ערש מותה אמרה האשה לבעלה שיינשא מחדש לזו אשר תוכל לנעול את נעליה שלה. היהודי הלך מכפר לכפר אך לא עלה בידו למצוא אפילו אשה אחת שתוכל לנעול את נעליה של אשתו הראשונה. מאוכזב, הוא חזר לביתו והניח את הנעליים בתוך ארון. יום אחד חזר הביתה וראה שבתו נעלה את הנעליים והן התאימו לה באופן מושלם.

היהודי קרא אז: "יש מים בכד שלי עצמי ואני בשפתיים יבשות חיפשתי אותם. האהובה נמצאת בתוך ביתי, ואני, בכל העולם חיפשתי אותה."

הוא הודיע לבתו את החלטתו לשאת אותה לאשה כדי לכבד את רצונה האחרון של אמה.

כאשר העירה הנערה הצעירה לאביה כי זהו חטא לשאת לאשה את בתו שלו, הציע היהודי לבקש עצה אצל כהן וכך אמר לו: "כאשר נוטעים עץ והוא מניב פירות, כלום הנוטע הוא שזכאי ליהנות מפריו או מישהו אחר?"

הכהן השיב: "מדוד שתי אמות מראש העץ וחתוך. אחר כך מדוד שתי אמות מרגלי העץ וחתוך. אם ייגר ממנו דם לא תהיה לך זכות לאכול את הפרי."

היהודי חזר אז לביתו. הוא חבש לבתו כובע קש שגובהו שתי אמות והנעיל לרגליה נעלי עקב שגובהן שתי אמות. הוא חתך את הכובע ואת העקבים והכריז שהוא זכאי על כן לשאתה לאשה.

היא נאלצה להסכים לכך, אך ביקשה ארבעים ימי דחייה. היא חפרה בסתר מנהרה שחיברה את הגן שלה למקום שמם. היא הכינה קפאנק (מין מעיל רועים) מלֶבֶד בצורת נרתיק. כאשר הגיע הערב של היום הארבעים היא ביקשה מאביה ללכת ולקנות לה בגדים ותכשיטים. הגיע ערב החתונה. ערב ירד. האב החשדן נעל את שערי הבית כדי שבתו לא תוכל להימלט. אך היא נתנה לו לשתות כל כך הרבה כך שניצלה את שכרותו כדי להתעטף בקפאנק ולחמוק אל תוך המנהרה. למחרת היום הסוחר חיפש אותה כהוגן, אבל לא מצא יותר את בתו.

לאחר שיצאה מן המנהרה הגיעה הנערה הצעירה לבוסתנו של השולטן וביקשה מגנן אחד לתת לה פירות.

זה האחרון אמר לה: "האם את יצור אנוש?"

היא השיבה: "כן."

הוא הרשה לה להתגורר בתוך הבוסתן הזה, עד אשר יום אחד באה בת השולטן לטייל שם. היא ראתה את נמדי וחשבה אותה למשרתת. בן השולטן שהיה קצת חולה נשאר בבית שבבוסתן. נמדי שחשבה שהיא לבדה יצאה ממחבואה כדי להתרחץ. הנסיך ראה את הנערה היפה עירומה והתאהב בה. נמדי חזרה למחבואה מבלי לדעת שהיא נחשפה. הנסיך ציווה עליה להביא לו את ארוחת הערב שלו על גבי מגש לחדרו. הנערה הצעירה הניחה למגש ליפול מכיוון שלא רצתה להיכנס לבדה לחדרו של הנסיך. כאשר נפל המגש בפעם השלישית אחז אותה הנסיך ביד והוביל אותה לחדרו כדי שתסעד בחברתו. אז שיסע הנסיך את נרתיק הלבד עם חרבו.

המלכה באה והופתעה לראות נערה יפה לצדו של בנה.

הם חגגו את נישואיו של הנסיך ושל נמדי.

_________________

תרגמתי את הסיפור מצרפתית מתוך ספרם של א' בולווין וא' שוקורזדה "סיפורי עם פרסיים מחוראסן"

Boulvin A. et. Chocourzadeh E, Contes Populaires Persans du Khorassan, vol II, Ouvrage publie avec le concours du Centre National de la Recherche Scientifique, Paris Librairie C. Klincksieck, 1975

הסיפור הוקלט בעיר משהד שבאירן בשנת 1975. הוא שייך לקבוצת הטיפוס הסיפורי "האב שביקש לשאת את בתו לאשה" AT 510 b)) שהיא קבוצת בת של סיפורי לכלוכית.