מס"ע מרכז סיפורי עם ופולקלור	C. F. F Center of Folktales and Folklore
חזרה לדף הראשי חזרה לדף סיפורי עם מרחבי תבל סיפורי עם ופולקלור בדווי
בטן צעירה וגב זקן מוסה דיאב הוא בן לשבט ערב אל חג'יראת, מהגדולים בשבטי הבדווים שבגליל. מוסה שירת שנים רבות כגשש בצה"ל והוא אחד מן הבודדים המעדיפים עדין חיים באוהל על פני מגורים בבית אבן. בשיחותי עמו נזדמן לי לשמוע מפיו מעט על השיטות שנעזר בהן בעבודתו כגשש. מתברר שניתן ללמוד מן העקבות פרטים רבים על זה שהטביען: מה גובהו וגילו המשוער, מתי היה בשטח, האם מיהר או צעד לאיטו, האם עשה דרכו בלילה או לאור יום והאם התעכב בדרכו. כאשר אדם צועד בדרך חולית או בוצית הוא משאיר אחריו עקבות ברורים. המרחק בין טביעת רגל אחת למשנה מייצג את גודל צעדיו והוא תלוי בגובהו של האיש. ברגע שהוא נעצר ולו גם למנוחה קצרצרה, הוא מצמיד רגליו זו לזו. שום אדם נורמלי לא עומד כשרגליו פשוקות בתנוחת הליכה. עקבות צמודים מעידים על כך שהצועד עצר באותו מקום. המהלך בלילה בשדה מבחין במכשולים שבדרכו - אבנים או שיחים קטנים - רק כאשר הוא סמוך אליהם, בעוד שביום הוא רואה אותם מרחוק. מסלולי עקבות ליליים הם על כן עקלקלים בעוד שעקבות שנעשו ביום נמשכים בקו ישר. טביעה שמודגשות בה אצבעות הרגל מעידה על ריצה או הליכה מהירה. אדם זקן העושה דרכו לאיטו מניח על הקרקע תחילה את העקב ורק אחר כך את האצבעות, בעוד שאדם צעיר שצעדיו מאוששים, נוגע בקרקע תחילה באצבעותיו ורק אחר כך בעקביו. הנושא משא עקבותיו עמוקים יותר וצעדיו קטנים. אפשר אפוא לקבוע בקירוב את גילו של אדם על פי עקבותיו. בדרך זו של הקשים הגיוניים עשוי גשש מעולה לגלות שפע פרטים על אודות מטביע העקבות והוא קורא בהם כבספר. בפיו של דיאב יש סיפורים לרוב על אנשים שניסו להערים עליו ולשטות בו. באחד הימים התחקה על עקבותיו של מסתנן שחדר למושב ספר למטרות גניבה. העקבות המובילים אל הכפר היו ברורים, אך בשום מקום לא הצליח למצוא את עקבות היציאה. והרי לא יעלה על הדעת שהמסתנן נותר בתוך הכפר ומתחבא בו. אך בילוש מדוקדק הוציא את האמת לאור: המסתנן הביא עמו בתרמילו זוג נעליים נוסף וביציאתו מן הכפר החליף את נעליו כדי לבלבל את רודפיו, אלא שהעקבות סיפרו את סיפורן האילם והגשש הצליח לאתר את המקום המדויק שהמסתנן חלץ את נעליו והחליפם בזוג שבתרמילו. במקרה אחר ניסה בחור שהיה כנראה אתלט מצטיין לעבור את דרך הטשטוש הצמודה לגדר המערכת בהליכה על ידיו, בתקווה שהגשש יחשוב את עקבותיו לעקבות בעל חיים, אך התרמית נתגלתה מיד ומעקב קצר הביא לאיתורו של הברנש - תייר מאנגליה שניסה להבריח סמים מעבר לגבול. הסיפור העממי הוא במקרים רבים בבואה נאמנה למנהגים ולאורחות החיים של מספריו, לא ייפלא אפוא שבין כל הסיפורים ששמעתי מפיו של דיאב מוסה היה גם "סיפור עקבות" והרי הוא לפניכם: מספרים, ואללה הוא היודע אם אמת הדבר ואם לאו, שהיה פעם זקן אחד ותקף אותו יצרו ורצה לשאת לו אשה. שמע זאת בנו הגדול וביקש לעשות לאביו נחת רוח. הלך וקנה, כמנהג הימים ההם, אשה צעירה והשיאה לאביו הזקן. בא יום והלך יום ומת הזקן – ירחק מכם, השומעים – ואלמנתו הצעירה שבה לבית הוריה ולאחר זמן קצר התחתנה עם בעל אחר והלכה עמו למקום מגוריו. לא חלפו ימים רבים והאשה הביאה לעולם בן. גדל הבן והיה יוצא לרעות את הצאן יחד עם חבריו הנערים. יום מן הימים יצאו לשאוב מים מן הבאר. באר זו עמוקה הייתה, והיו נוהגים על פי תור לשלשל לתוכה בחבל אחד מהם, על מנת שישאב מים לכל היתר. הורידו את הנער אל תוך הבאר והנה הידרדרה אבן על ראשו ורפו ידיו ונשמט לתוך הבור כמו נביאנו יוסף. בשעה שנפל קרא בפחד: "הוי אחי, הוי אחי!" ברצון אללה עבר שם באותה שעה בנו הבכור של אותו זקן שמת. שמע את קריאותיו וחילץ אותו מן הבור. התבונן בו מחלצו וראה שהוא דומה לו בתווי פניו. אמר בלבו: אולי באמת אחי הוא זה? הביא אותו לבית הוריו ופגש שם באמו של הנער, האשה שהשיאה בזמנו לאביו הזקן. אמר להם: "בנכם זה הוא אחי. רצוני לקחתו עמי". אמר לו הבעל: "לא, אין זה אחיך, בן אביך. בני הוא!" אמר להם: "נלך לשיח' ויפסוק בענייננו". באותם ימים שימש השיח' שופט ופוסק בכל ענייני השבט. הקשיב השיח' לטענותיהם ואמר להם: "הפקידו בידי את הנער ומחר אודיע לכם את משפטי". קרא השיח' לנער ואמר לו: "רצוני שתתגנב בלילה לדיר של פלוני ותגנוב משם טלה ותביאהו אלי מבלי שאיש ישגיח בך". אמר לו : "כן אדוני". הלך הנער באישון לילה, התגנב אל הדיר, הוציא ממנו טלה והביאו אל השיח' מבלי שאיש השגיח במעשיו. למחרת קם בעל העדר משנתו וגילה את הגנבה. התחקה הרועה אחר העקבות והנה הן מוליכות אל אוהל השיח'. בא לפני השיח' ואמר לו: "כך וכך אירע עמי - טלה נגנב מעדרי. הלכתי בעקבות הגנב והעקבות מוליכים לאוהלך. התיתן חסותך לגנבים?" אמר לו השיח': "והגנב, מה טיבו? הצעיר הוא אם זקן?" אמר לו: "אדוני, זה שלקח את הטלה מעדרי, בא מגב זקן ובטן צעירה". אמר לו: "מדוע, הו פלוני?" השיב לו הרועה: "הלכתי בעקבותיו והנה הם הולכים ומשתנים: לעתים דורך הוא על העקב תחילה כדרך הזקנים ולפעמים על האצבעות כדרך הצעירים". אמר לו השיח': "אללה עמך! הנה הטלה. קחהו ושוב לביתך בשלום. במצוותי גנב אותו הנער ואל לך להאשימו; רציתי רק לשמוע את עדותך". פנה השיח' אל הניצבים סביבו ואמר להם: "אוזניכם השומעות - נער זה בא מגב זקן ובטן צעירה והוא באמת אחיו, בן אביו של פלוני!" פרש הבן הבכור את חסותו על אחיו ולקחו עמו לביתו. ועזבנו אותם עשירים ומאושרים עפה הציפור אך לא תמו הסיפורים.