בישיבה, בחורים ישבו ולומדים. והמורה נותן להם שיעור קשה. ואחד שקצת חלש ברעיון מאוד היה קשה לפתח את זה ומאוד היה מודאג שלא יצא בלי ציון טוב. הסתובב, הסתובב וחשב, וחשב, ונכנס ויוצא. פתאום רואה חתיכת נייר על הארץ. מרים את החתיכה קורא את התשובה. כל כך נדהם, ואליהו הנביא לא יכול להשאיר פתק, רק יכול לדבר. והוא ידע והוא קיבל את הפרס הראשון.

והוא לוקח את המבחן של האיש הזה והוא מספר לו, שיספר לו מה, ואיך זה יכול להיות, מי כתב את זה? והוא אומר שיש לו בת. יש לה ראש של פרה, והיא יושבת על הבוידעם, האינטרסול. והיא לומדת את התורה מה שלומדים למטה. והיא פשוט גאון.

הוא אומר: "אולי תיתן לי לראות אותה?"

הוא אמר: "זה לא, הוא יקבל את זה שוק."

הוא אמר, הוא רוצה להתחתן אתה.

ועשו חתונה והוא לא ראה את הפנים שלה. כלה בכלל פעם היו מכסים. גם היום במשפחה שלנו לפני כמה זמן התחתנה, עשו לה פה כמו סינור מטלית, שיש פה בטלית כסף כזה. זה היה סינור כזה, סדין ועל זה כמו סינור.

ונולד להם בן. וכשנולד להם הבן הוא נסע הביתה וברח, בלי להודיע איפה הוא גר ומאיפה הוא בא.

שמה הם עברו מקום. אבל בישיבה ידעו מאיפה הוא בא. אז הם עברו בלי כתובת. הבן נהיה גדול. הוא לא ראה את האמא שלו. והוא רצה לראות את האמא, רוצה להכיר את האבא. אז הרב אומר, שאי אפשר, האמא ככה וככה.

הוא אומר, שהוא מוכרח לקחת אותה. הוא ייקח אותה ויחפש את האבא. שמו לה וילון כזה שתראה רק את העיניים, הוא לקח אותה בעגלה ונסע איתה מעיר לעיר. אבל היו צריכים לנוח. הם נחו. והוא חלם חלום, שהוא, הם שוכבים על יד נחל ושמה הוא ימצא בקבוק וייקח מהנחל בקבוק מים. ואם הוא ירחוץ את האמא שלוש פעמים היא תהיה בן אדם. והוא קם ועשה את זה והוא ראה, אשה.

אבל כשהוא חיפש אותו הוא כיסה אותה. הוא רצה למצוא את האבא שהוא יחשוב שהיא עוד כפי שהיתה. הוא לא רצה להראות לאבא תיכף שהיא כמו בן אדם.

הוא מצא אותו, התנשקו. השאיר בבית את הטלית, ושמה היה כתוב את השם שלו ואת העיר שלו. כשהוא בא באותה העיר, שאלו את האנשים, לאן עברו האנשים האלה? והוא הביא אותם. והאבא מאוד, היה מרוגש מאוד שיש לו בן. והביא את האמא. הוא הביא אותה, כמו בית מלון, והוא ראה אותה מכוסה ומאוד הצטער האבא, במה הוא הביא אותה, הוא לא יכול לקחת אותה הביתה.

והוא הוריד את הווילון הוא ראה בחורה יפה. הוא לקח אותה ולקח גם את הבן, והיה לו אמא והיה לו אבא.

לא שאלו אותו, למה ברח. ידעו לבד.

הערה: אין ספק שמדובר בגרסה מדורדרת של הסיפור

מעשה האשה שחציה העליון כצורת בהמה

מתוך ספרו של ר' יוסף שבתי פרחי, עושה פלא, ליוורנו, 1845.

פרופ' עלי יסיף סבור שמדובר ביצירה מקורית של ישפ"ה ולא בסיפור עממי. רבים מסיפורי עושה פלא מצאו את דרכם לעולם ההיגוד האורלי וזהו אחד מהם [י. פ.]

ראו גם סיפור 1338.

בחור ישיבה מתקשה בלימודיו ומוצא פתק ובו פתרון הבעיה. הרב מסביר כי בתו ששלחה את הפתק, יש לה פני פרה והיא למדנית. הבחור מתחתן אותה, נולד להם בן. הבחור עוזב את אשתו ובורח. כשגדל הבן נודע לו מי הוריו. הוא לוקח את אימו לחפש את אביו. בלילה על ידי נחל הוא חולם שמי הנחל ירפאו את אימו ואכן זה מה שקורה. הם מוצאים את האב לפי הטלית שהשאיר מאחוריו והמשפחה מתאחדת.