ארכיון אסע"י
14150 סיפור מספר
|
זכויות
היצירה של הסיפורים מצויות בידי ארכיון הסיפור העממי בישראל ע"ש דב נוי
(אסע"י) באוניברסיטת חיפה. בכל הסיפורים
המובאים להלן מצוינים בהתאם להנחיות הארכיון הפרטים הבאים: המספר הסידורי של
הסיפור בארכיון, שם רושם/ת הסיפור, שם מספר/ת הסיפור, עדת המוצא |
|
עלי בן השפחה |
שם הסיפור |
|
|
הסיפור המלא |
|
אב חד לבניו חידות שונות אך רק בן הפלגש הצעיר, עלי, עונה עליהן לסיפוקו: לשאלה, מהו הדבר הכבד ביותר? עונה עלי כי הצורך להתפנות הוא המכביד ביותר. לשאלה, מהו הריח הנעים ביותר, עונה עלי כי זהו ריח הפיתות שאופה אמו בבוקר. עם מותו של האב, מגרשים אותו האחים והוא נודד מכפר לכפר. בחיפוש אחר מקום ללון, הוא שומע כי יש בית נידח שכל מי שישן בו מת ולא קם למחרת. ביאושו הוא מחליט ללון שם. אולם הוא נשאר ער, ורואה כי בלילה נחש שותה מכד המים ומרעיל אותם בארסו. כך הוא יודע להימנע משתיה והנחש שב לשתות את המים והוא זה שמת. גופת הנחש פולטת כסף, זהב ויהלומים ועלי מתעשר ונעשה מכובד. אחיו, לעומת זאת, יורדים מנכסיהם ובנדודיהם מגיעים לביתו של האח העשיר. הם אינם מכירים אותו והוא מחליט לארחם. במסגרת האירוח, הוא מגיש להם פיתות חמות ומכיוון שהם רעבים הם מעריכים מחדש את תשובתו לאביו על הריח הטוב בעולם. בלילה, אחרי הארוחה, הוא סוגר את דלתות חדריהם והם לא יכולים לעשות את צרכיהם ונוכחים בצדקתו גם לגבי השאלה, מהו הדבר הכבד ביותר בעולם. בבוקר, אחרי התפילה, הוא מקבל את פניהם שוב ומציג את עצמו ודואג להם. |
תמצית |
|
|
AT |
|
AT – פירוט |
|
תימן |
עדה |
|
נובלה |
סוגה |
|
יוסף, משה [תימן] |
מספר |
|
רצון, עמוס |
רושם |