בעיר אחת התגורר יהודי קמצן, עשיר גדול, שהתעלם מאחיו היהודים. הגבאים של קופות הצדקה לא היו עוברים את סף ביתו כיון שהיה מגרש אותם בחרפה. למרות זאת היה הולך ברצון רב אל סעודות מצווה, כדי להנות ממאכל ומשתיה, שאינם עולים לו בכסף.

פעם אחת הגיעו אליו אנשים שלא הכיר אותם, ואמרו לו: "ר? פסח בן אהרון, באנו להזמין אותך לסעודת הכנסת ילד לבריתו של אברהם."

מיד הסבים הקמצן לנסוע עם האנשים, שנראו לו כעשירים מופלגים, נכנס לעגלה מפוארת ונסע אתם. בלילה הגיעו ליער אפל וחשוך וכשראו מרחוק בית, שממנו בוקע אור יקרות, נסעו לשם ועצרו לידו. כשהכניסו את ר? פסח הקמצן לתוך הפרוזדור, יצאה לקראתו אשה אחת ואמרה לו:"אתה נמצא בדירת שדים ועליך להיזהר מאוד. כאשר תכנס לאולם האוכל ,יהיה שם שולחן ערוך בכל המטעמים שהנך אוהב, אך אסור לך לנגוע ולטעום בכל מאכל שתחשוק בו, כי אחרת לא תוכל לצאת מהבית הזה לעולם. יכניסו אותך לחדר, שבו תלויים בגדים רבים מאד מפוארים. אך אסור לך למשש אותם. בחדר השלישי יעמדו לפניך ארגזים מלאים כסף וזהב, ותכשיטים בשלל צבעים ואבנים טובות. השדים יודעים כי קמצן גדול אתה, ותרצה לקחת מן הזהב, אך אני מזהירה אותך עוד הפעם: אם תושיט ידך לקחת מן הזהב או התכשיטים, יהיה סופך רע ומר."

שמע הקמצן בקולה של האשה, ולכל חדר שהגיע וראה בו דברים שמשכו את לבו, לא שלח יד לגעת בהם או לקחת מהם משהו.

אמרו לו השדים: "היה זה המבחן שלך, ואתה עמדת בו ולא שמת בכליך מכל מה שראית. הנה כאן על הקיר הרבה מפתחות. קח לך מפתח אחד. זה הניתן בידיך הוא מפתח העושר שלך, ואילו מפתח שני מאותו סוג נמצא בידנו. אם תקמץ ידך ולא תיתן צדקה כפי שכל יהודי נוהג לתת, ניקח ממך את האוצר. אך הוא יהיה בידך אם תנהג בכל הזדמנות במידה טובה של צדקה."

הבטיח הקמצן לעשות כמצווה עליו והשדים החזירו אותו אל ביתו. מאז שמר מכל משמר את פקודת השדים, חילק ממון לכל פושט יד, ולפיכך צבאו על פתחו הרבה עניים. גם לצרכי הקהל נתן מכספו ביד נדיבה. כשמת ר' פסח, שהיה ידוע בשעתו כקמצן גדול, ליוו אותו לבית עולמו עניים רבים.

קמצן עשיר, אך אוהב לאכול בסעודת מצווה, נלקח לבית, שנאמר לו כי שם תהיה סעודה.בהגיעה לשם, אמרה לו אשה כי הוא נמצא בבית שדים, וכי הם בוחנים אותו: בחדר יהיה כל טוב; בשני -בגדים נאים; בשלישי - אבנים טובות. אם יגע בהם יישאר בבית לעולמי עד. הגביר עבר את המבחן בהצלחה. ואז נאמר לו כי עליו לתת צדקה ולא - רע ומר יהיה סופו. ואכן מאז ועד מותו היה נותן צדקה לעניים.