סיפור 71.05

סיפר לי חסיד הנ״ל איך שהרה״צ [שהרב הצדיק] ה״ק [הכי קָאָמר] מ׳ דוב בער זצלה״ה [זכר צדיק לחיי העולם הבא] זי״ע [זכותו יגן עלינו] מראדישיטץ, בבחרותו הי׳ משמש הרהצה״ק [הרב הצדיק הקדוש] מ׳ משה ליב מסאסוב. פ״א [פעם אחת] נסע אתו רבו

לווארשא שהי׳ צריך רבו לילך להמבצר להראות עם האדון הגדול. ושמה עמדו וואכין גדולים כידוע. וכאשר באו סמוך להמבצר אמר לו רבו: "אני אלך, ואתה פה עמוד עד שאבוא חזרה." והוא צעק: "האיך ילך אדוני? הלא עומדים אנשי חיל וירא אנכי שלא יתפסו את מו״ר [מורי ורבי] חלילה." ולא השגיח עליו רבו והלך. והוא עמד ובכה מחמת יראתו שלא יתפס. ויהי אחר שעה בא רבו חזרה ומצאו בוכה. ענה ואמר אליו: "למה אתה בוכה?" והשיב לו כנ״ל. אמר לו רבו. הלכתי כדרכי בלי פוצה פה ובאתי לבית האדון וראיתי אשר אפליג זיצע אויף אשטיל. וקחתי את הזבוב בכפי ואמרתי: "אם תעשה רצוני הרי טוב, ואם לאו, וועל איך דיך צו דריקען מיט דיא האנד." גדולים מעשה צדיקים :