לאתר מס"ע

לרשימת הסיפורים הכללית

לרשימת הסיפורים עם מוטיבים


ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב

סיפור מספר

2103

חקרן גדול הוא רבי תנחום. ויותר משהוא חקרן הוא תייר. הרבה ארצות והרבה כרכים גדולים תר, ועל כולם הוא יודע לספר נפלאות: רבות עד אין חקר ראו עיניו מנעוריו ועד זיקנה.

פעם אחת ישבו תלמידיו לפניו ואזניהם עשויות כאפרכסות לקבל דברי רבם הגול. פתח ואמר:

ברוך המקום, ברוך הוא, שחלק מחכמתו לבני-אדם בשר-ודם, והם עמדו ובנו כרך גדול, שאין שני לו בעולם, וסטמבול שמו. בירתו של התוגר היא, אוכלוסיה כפליים כיוצאי-מצרים, ועל המים היא יושבת מסופהּ ועד סופהּ.

תמה אחד מן התלמידים והיקשה:

"ילמדנו רבינו, אם על המים היא יושבת מסופה ועד סופה, כיצד אינה טובעת? שמא בנס היא תלויה?

נגהו פניו של רבי תנחום והחזיר:

זהו שאמרתי: ברוך המקום, ברוך הוא, שחלק מחכמתו לבני-אדם בשר-ודם. אדריכלים חכמים עשו לה סגולה לסטמבול: קשרו לה שתי שלחופיות גדולות, אחת מלפניה ואחת מאחוריה, והרי היא יושבת על המים מסופה ועד סופה ואינה טובעת.

חזר והיקשה אותו תלמיד:

מי לא חיישינן, שמא יטול אדם שאינו מהוגן מחט של פוזמקנים ויקוֹב את השלחופיות וייפקעוּ?

ליגלג עליו רבי תנחום והשיב:

אטו בשופטני עסקינן, שיביאו כלייה על עצמם ועל הכרך כולו?

לא קיבל המקשן ושוב היקשה:

תינח גדולים ופיקחים, שיש בהם דעה, אבל חרש, שוטה וקטן, שאין בהם דעה, שמא יטול אחד מהם מחט של פוזמקנים ויקוב את השלחופיות, ונמצא הכרך כולו טובע?

סילסל רבי תנחום זקנו והחזיר:

על-כורחך אתה אומר, שבכרך גדול זה אסורות מחטים של פוזמקנים בבל יראה ובבל ימצא, דוגמת חמץ בפסח.

לא נחה דעתו של המקשן ושאל:

אלא כיצד מטליאים פוזמקאות בכרך גדול זה? כלום הכל עשירים מופלגים שם, ופוזמקאות שנתחררו משליכים אותם לאשפה?

השיב רבי תנחום:

כמנהגו של עולם בכל מקום, כך מנהגו של עולם גם בסטמבול: פוזמקאות שנתחררו אין משליכים אותם לאשפה אלא מטליאים אותם. מביאים מסמר של ברזל, מתקינים לו חוד יפה מצד אחד וקוף מצד שני, משחילים חוט לתוך הקוף ומטליאים. קפץ התלמיד המקשן וצווח:

אם כן, הדרא קושיא לדוּכתא: שמא יטול חרש, שוטה או קטן אותו קיסם ויקוב את השלחופיות, ונמצא הכרך כולו טובע?

החליק רבי תנחום זקנו והשיב:

הרי זה ספק-ספיקה, ולספק-ספיקא לא חיישינן...

X1560

Lies about cities.

שקרים על ערים: סטמבול שוחה בים על שני בלונים ענקיים