לאתר מס"ע

לרשימת הסיפורים הכללית

לרשימת הסיפורים עם מוטיבים


ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב

סיפור מספר

1032

משהגיעו לילי-חורף הקרים, בא שומר-החנויות של חלם וקבל:

צינה אוחזתו בלילה. נתכנסו כל אנשי-העיר, והרב והפרנסים בראשם, והחליטו פה אחד:

ילבש השומר פּרווה בלילה וייחם לו.

קיים השומר וקיבל: לבש פרווה בלילה וחם לו. ולמחר בא השוטר, שרהּ של חלם, וקבל:

פרווה סימן-שררה היא, וסתם-אדם אינו רשאי ללבוש מה שהשררה לובשת.

נתכנסו כל אנשי-העיר, והרב והפרנסים בראשם, והחליטו פה אחד:

מכאן ולהבא ילבש השומר פרווה שלא כדרכה – כשצידה הפנימי לחוץ, כדי להבדיל בינו ובין השררה.

קיים השומר וקיבל: לבש פרווה שלא כדרכהּ – כשצידה הפנימי לחוץ. ולמחר בא וקבל:

בלילה נכנס זאב לעיר וביקש לטרפו, משום שהוא, השומר, נדמה לו כשה, ובדרך נס ניצל מן הסכנה.

נתכנסו כל אנשי-העיר, והרב והפרנסים בראשם, והחליטו פה אחד:

מכאן ולהבא יצא השומר רכוב על סוס, ולא יגע בו הזאב לרעה.

קיים השומר וקיבל: יצא רוכב על סוס. ולמחר בר וקבל:

עם אור-הבוקר לא מצא מקום להכניס את הסוס.

נתכנסו כל אנשי-העיר, והרב והפרנסים בראשם, והחליטו פה אחד:

עם אור-הבוקר יכניס השומר את הסוס לעזרת-הנשים של בית-המדרש הגדול.

קיים השומר וקיבל: עם אור-הבוקר הכניס את הסוס לעזרת-הנשים. ולמחר בא חשוב אחד מחשובי העיר וקבל:

אשתו מעוברת היתה, וכשנכנסה לעזרת-הנשים של בית המדרש הגדול להתפלל עם "ותיקין" ונתקלה בסוס – נבהלה והפילה.

נתכנסו כל אנשי-העיר, והרב והפרנסים בראשם, והחליטו פה אחד:

מכאן ולהבא יכניס השומר עם אור-הבוקר את הסוס לעזרת-האנשים, שהללו אין טבעם לא להתעבר ולא להפיל.

קיים השומר וקיבל: עם אור-הבוקר הכניס את הסוס לעזרת-האנשים. ולמחר בא וקבל:

כשבאו האנשים להתפלל ומצאו את הסוס, לא פּינה איש מהם מקומו, התחילו דוחפים אותו, ומיד נבהל הסוס וברח.

נתכנסו כל אנשי-העיר, והרב והפרנסים בראשם, והחליטו פה אחד:

מכאן ולהבא יעמידו הגבאים את הסוס לפני התיבה, שמקום פנוי הוא זה.

קיימו הגבאים וקיבלו: העמידו את הסוס לפני התיבה. ולמחר בא החזן וקבל:

מעכשיו אין לו מקום לפני התיבה.

נתכנסו כל אנשי-העיר, והרב והפרנסים בראשם, והחליטו פה אחד:

מכאן ולהבא יהא החזן רכוב על גבי הסוס לפני התיבה.

קיים החזן וקיבל: עלה ורכב על הסוס לפני התיבה. ולמחר בא וקבל:

כשהגיע ל"עושה שלום" לא נשמע לו הסוס ולא פסע שלוש פסיעות לאחוריו.

נתכנסו כל אנשי-העיר, והרב והפרנסים בראשם, והחליטו פה אחד:

מכאן ולהבא כשיגיע החזן ל"עושה שלום" יהיו הגבאים דוחפים את הסוס בראשו, והשמש יהא מושכו בזנבו, שיפסע שלוש פסיעות לאחוריו.

וכך הוא מנהג חלם עד היום הזה...

J1904

Absurd ignorance concerning place for animal to be kept.

בורות מגוחכת בנוגע למקום אחזקתם של בעלי חיים