לאתר מס"ע

לרשימת הסיפורים הכללית

לרשימת הסיפורים עם טיפוס סיפורי


ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב

סיפור מספר

482

AT 0214B

רבי צבי-הירש, המגידר מווידיסלב, בא לברלין קודם ימים נוראים. וכשהלך בראש-השנה להתפלל וראה שהתוקע גלוח, נטל מאת הגבאי רשות לדרוש קודם תקיעות. עלה לבימה, פתח ואמר:

- מעשה ברועה, שהיה זאב מתגנב לעדרו וטורף מן הצאן. מה עשה הרועה? העמיד שומר לעדר – תיש עם קרניים גדולות וזקן מגודל, וכיון שהיה התיש מניע קרניו הגדולות ומכשכש בזקנו המגודל, מיד היה הזאב נבהל ובורח. לימים חלש התיש ומת. נמלך הרועה ועשה קרניים גדולות לכלב שבעדרו, כדי שיטעה הזאב ויחשוב את הכלב תיש. וכך הוה: למחר התגנב הזאב לבוא אל העדר, וכשראה את השומר בעל-הקרניים נבהל ונשא את רגליו לברוח. רץ ריצה קצרה, ומיד חזר והסתכל יפה-יפה בשומר בעל-הקרניים ואמר לו: "תמה אני: אם תיש אתה – היכן הוא זקנך? אלא מה, כלב אתה – מה לו לכלב ולקרן"?...