לאתר מס"ע

לרשימת הסיפורים הכללית

לרשימת הסיפורים עם טיפוס סיפורי


ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב

סיפור מספר

205

AT 0791

האחים הקדושים רבי זוסי מהאנופוליה ורבי אלימלך מליזנסק קיבלו עליהם עוֹל גלות, וחמש שנים רצופות התהלכו שניהם יחדיו מעיר לעיר ומכפר לכפר, לבושים בגדי-עניים, תרמיליהם על שכמיהם ומקלותיהם בידיהם. בדרך עסקו בתורה, בנגלה ובנסתר, ושכינה היתה שרויה ביניהם, אבל לא נודעו לשום אדם בשמותיהם, ואיש לא הכירם.

פעם אחת ביום-חורף לפנות ערב הגיעו לכפר, נכנסו לפונדק של ישראל. שאלו לאכול וביקשו מקום ללון. נענה להם הפונדקי: האכיל והשקה אותם והקצה להם מקום יפה ללינה – על התנור החם. עלו שניהם לשם ושכבו: רבי זוסי אחוריו כלפי פנים ורבי אלימלך אחוריו כלפי חוץ.

בלילה ההוא היתה חתונה באותו בית, וכטוב לב המסובים ביין ויצאו לרקוד אמרו איש לחברו:

הנה שם, על התנור, שוכבים שני עניים-הלכים, ואחד מהם אחוריו אלינו. בואו ונטפח לו טפיחה יפה על כל ריקוד וריקוד.

אמרו ועשו – ורבי אלימלך ספק כמה וכמה טפיחות יפות.

וכשעייפו המרקדים וישבו לנוח לחש רבי אלימלך לרבי זוסי ואמר לו:

זוסי אחי, רצונך שנחליף מקומותינו, ומעתה אשכב אני כלפי פנים ואתה כלפי חוץ?

מיד הסכים רבי זוסי והם החליפו זה עם זה מקומותיהם: רבי אלימלך אחוריו כלפי פנים ורבי זוסי אחוריו כלפי חוץ.

ולאחר שנחו המרקדים ושבו לרקוד נמלכו ואמרו זה לזה:

מה פשעוֹ ומה חטאתו של אותו הלך, השוכב כלפי חוץ, שהוא יספוג כל הטפיחות? בואו ונטפח מעכשיו לשני, השוכב כלפי פנים.

אמרו ועשו – ושוב ספג רבי אלימלך כמה וכמה טפיחות יפות.

תמה רבי אלימלך ולחש לרבי זוסי:

זוסי אחי, למה אמרו: "משנה מקום, משנה מזל"?‏ [12]

חזר רבי זוסי ולחש לו:

אלימלך אחי, זהו שאמרו: "אין מזל לישראל"‏... [13]