לאתר מס"ע

לרשימת הסיפורים הכללית

לרשימת הסיפורים עם טיפוס סיפורי


ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב

סיפור מספר

2032

AT 0922

מלך והגמון התווכחו: מי משניהם פיקח מחברו?

אמר המלך להגמון:

שלוש שאלות אשאלך, אם תדע להשיב עליהן כהלכה – אתה הפיקח, ואם לאו – אני הפיקח. ואלו הן: מה שוויי, מה אני חושב ומה לא ראיתי מימי?

אמר ההגמון למלך:

תן לי שהות שלושה ימים, ואשיב לך תשובות על שאלותיך.

הסכים המלך. הלך ההגמון לביתו וחשב יומם ולילה, יומם ולילה, ולא מצא תשובות לשאלותיו של המלך. מקץ היום השלישי קרא ליהודי "שלו" ואמר לו:

כך וכך מעשה. אם תחלצני מן המיצר – אתן לך אלף דינרי-זהב, ואם לאו – גרש אגרש אותך ואת כל היהודים מן ההגמוניה של.

אמר לו היהודי:

תן לי האיצטלה שלך, שלא יכירני המלך, ואני אבוא אליו ואשיב לו על שאלותיו.

אמר ההגמון:

שמא יבוא שליח בינתיים לקרוא אותי אל המלך וימצאני כאן, מה אומר לו?

השיב היהודי:

צא והסתתר בּלול שבחצרך ושב שם על הביצים במנוחה כתרנגולת, הדוגרת על ביציה.

עשה ההגמון כעצתו של היהודי: הלך וישב על הביצים בלול, והיהודי לבש את האיצטלה והלך אל המלך. כשנכנס, אמר לו המלך:

אדוני ההגמון, באת להשיב תשובות על שאלותי?

הן, אדוני מלך, - החזיר ההגמון המדומה. – להשיב תשובות על שאלותיך באתי.

פתח המלך ושאל:

מה שוויי?

השיב היהודי:

שווייך – עשרה שקלים. אם הצלב התלוי על האיצטלה שלי שוויו עשרים שקל, דייך ששווייך אתה חצי.

חזר המלך ושאל:

מה אני חושב?

השיב היהודי:

אתה חשב, שאני הגמון פיקח.

לבסוף שאל המלך:

מה לא ראיתי מימי?

השיב היהודי:

בוא עמי, אדוני מלך, ואראך מה שלא ראית אתה מימיך, ולא ראה שום אדם בעולם מימיו – הגמון יושב על ביצים כתרנגולת, הדוגרת על ביציה...