לאתר מס"ע

לרשימת הסיפורים הכללית

לרשימת הסיפורים עם טיפוס סיפורי


ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב

סיפור מספר

1297

AT 1920D

"הגביר" של העיירה חנך ביתו החדש וכל המסוּבּים תמהו על גוֹדלוֹ של האוּלם. ליגלג אחד מן המסוּבּים:

קרתנים בני קרתנים, לוּל זה אולם הוא בעיניהם!... לפני שבועיים הוזמנתי לחתונה בווארשה, ושם ראיתי אולם "כמה שנאמר", – שלוש פרסאות אורכו.

גיצץ[4] חיוך בעיניו של מי-שהוא, והוא שאל:

וכמה רוֹחבו?

בו ברגע נזדרז בנו של המספר וטפח לו ברגלו מתחת לשוּלחן.

הנמיך המספר קולו והחזיר:

רוחבו? שלוש אמות...

נתמלא כל הבית צחוק:

שלוש פרסאות אורכו ושלוש אמות רוחבו!

זקף המספר עינים זעוּמוֹת בבנו וגעשׁ:

תיפח רוחו של בן סורר ומורה זה! הוא שגרם צרה לאותו אולם...