מלמד בא לעשיר לשדך לו חתן בשביל בתו. ישב ושיבח את החתן ואת המחותן, ומרוב דברים הרגיש צורך לירוק. פנה לימין ורקק על הרצפה. צלצל בעל-הבית ונכנס משרת. רמז לו בעל-הבית ומיד הביא המשרת רקקית נאה והעמידה לימינו של המלמד. חזר המלמד לתהילות ולתשבחות, ושוב הרגיש צורך לירוק, וכשנתקלה עינו ברקקית הנאה שמימינו, פנה לשמאל – ורקק על הרצפה. צילצל בעל-הבית ונכנס המשרת. רמז לו בעל-הבית, ומיד הסיע המשרת את הרקקית מימינו של המלמד לשמאלו. נבוך המלמד ואמר לו:

בבקשה ממך, הנח לו לכלי נאה זה... חוששני, שמא לא אזהר – ואירק לתוכו.