לאתר מס"ע

לרשימת הסיפורים


ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב

לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר

777

אכסניות ואכסנאים

שמריל שניסקבר בא לעיירה, ירד לאכסניה, התיר את צרוריו ופקד שיביאו לו סעודה לחדרו. נכנסה אשה מפוחמה ‏והביאה פרפרת – תערובת של צנון ושומן, אחר כך חזרה והביאה מרק ובשר. נתן שמריל עינו בפרפרת תחלה: הצנון מרובה והשומן מעט. נתן כף לתוך המרק והעלה - קילקי של שערות. קצה נפשו ולא אכל גם את הבשר.

עד שישב ותהה על סעודה זו, נכנס בעל האכסניה ושאל אותו:

- רבי שמריה, מה דעתך על האכסניה שלי?

השיב לו שמריל:

- הכל טוב ויפה באכסניה שלך, אלא שלחינם אתה כופה את ההר על אכסנאיך ונוטל רשות-הבחירה מהם.

תמה בעל-האכסניה:

- מאי משמע?

הסביר לו שימריל:

- הנה, לדוגמה, פרפרת זו של צנון ושומן. מוטב, שהיית נותן צנון לחוד ושומן לחוד. שמא יש אדם המרבה דווקא בצנון, – יטרח ויעשה כרצונו. כיוצא בזה, המרק. מוטב, שהיית נותן מרק לחוד ושערות לחוד. שמא יש אדם, הרגיל דווקא לאכלם יחד, – יטרח ויעשה כרצונו. והוא הדין הדיילה‏. מוטב, שהיתה נערה-בתולה. שמא יש אדם, שדווקא אשה ולא בתולה הניא לו, – יטרח ויעשה כרצונו...

לסיפור הבא

לסיפור הקודם