לאתר מס"ע

לרשימת הסיפורים


ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב

לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר

728

קרתנים, יושבי-כרכים והולכי-דרכים

קרתני בא לאחיו לפאריז. ראה, כמה גדולה העיר, ואמר לאחיו:

תינח עיירתנו שלנו, כשאדם הולך בשוק וצורך תוקפו, הרי כל מקום חצר של בית-מדרש לפניו – וניחא. אבל בפאריז שלכם, מה תקנה יש לו?

השיב לו אחיו:

תנוח דעתך. בפאריז שלנו כבר דאגו לכך ותיקנו, שבשעת-הדחק אדם נכנס לחצר ודורש מאת השוער מקום להיפנות.

נהנה הקרתני ואמר:

יפה תיקנו בפאריז שלכם, – ושמר את הדבר.

ומנהג הוא בפאריז: החלבנים המביאים בהשכמת-הבוקר חלב לעיר מוצאים קיתונותיהם הריקים של לקוחותיהם מזומנים מבעוד לילה לפני פתחי השוערים, וליד כל קיתון וקיתון דמי החלב.

ויהי הלילה והקרתני ההוא נתעה לרחובות רחוקים, ועד שמצא את הדרך לביתו התחילו קטנים דוחקים אותו. נזכר מה שאמר לו אחיו על תקנת-פאריז וניגש לפתחו של שוער על-מנת להסתייע באותה תקנה. הסתכל וראה: כמה וכמה קיתונות ריקים, וליד כל קיתון קופה מועטת של מטבעות. מיד השתמש בקיתון אחד לצרכיו, וגם נטל את המטבעות, שמצא בצידו של הקיתון.

וכשחזר לביתו אמר לאחיו:

יודע אתה, אחי? השוערים בפאריז שלכם נוהגים עם הבריות לפנים משורת-הדין, לא די שקיתון הם מכינים, אלא שגם שכר-טירחה הם משלמים...

לסיפור הבא

לסיפור הקודם