לאתר מס"ע

לרשימת הסיפורים


ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב

לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר

726

קרתנים, יושבי-כרכים והולכי-דרכים

קרתני בא לכרך. בדרך הילוכו בשווקים וברחובות הגיע לאוניברסיטה ועמד להסתכל בבית הגודל הזה ומשום שאותה שעה "הקיצו מזעזעיו" תקע ידו אל תחת חלוקו והתחיל מתגרד בכוונה עצומה. יצא אליו משרת האוניברסיטה ואמר לו:

רצונך, שתיכנס לפנים. האדון הפרופיסור קורא לך. דבר חשוב יש לו אליך.

מתחילה נרתע הקרתני לאחוריו: מה לו ולפרופסור? בריא ושלם הוא, ברוך השם. אחר-כך חזר ונמלך: מה איכפת לו? אדרבה, יראה פרופיסור שבכרך וישוב לביתו ויספר, שנזדמן לו לראות בעיניו אדם גדול כזה. ניענע למשרת בראשו ונכנס. יצא אליו פרופיסור זקן ואמר לו:

שמא תיתן לי לבדוק חלוקך? בהלכות טיפוס-הבּהרוֹת אני עומד עכשיו, ואני זקוק לאותן החיות הקטנות, שמהן מחלה זו ניזונית... מתחילה נרתע הקרתני לאחוריו: דומה, שזקן מטורף הוא. אחר-כך חזר ונמלך: מה איכפת לו? אדרבה, יתן לפרופיסור לעשות מה שלבו חפץ וישוב לביתו ויספר, שנזדמן לו לראות פרופיסור מטורף. ניענע לפרופיסור בראשו ופתח לפניו חלוקו. בדק הפרופיסור – ומצא. ומרוב הנאה שמציאה יפה כזו, מצא, הוציא מכיסו ונתן לקרתני – שטר-ממין של עשרים וחמישה רובל...

בו-ביום שלח הקרתני טלגרמה לאשתו: "בואי תיכף עם הילדים לכאן. פרנסה יפה מצאתי".

שמחה האשה שמחה גדולה, וכדי שלא לבייש את בעלה בכרך הגדול, הלכה עם הילדים למרחץ, חפפה את ראשה ואת ראשיהם, לבשה והלבישה את הילדים מלבושי-שבת – ובאה לבעלה. ראה הלה את אורחיו כולם נקיים וטהורים – ונפלו פניו:

שרה, עכרתיני.

וסיפר לאשתו כל מה שאירע לו – מה שהוא נתן לפרופיסור, ומה שהפרופיסור נתן לו. ניחמה אותו האשה ואמרה לו:

לחינם אתה מצטער. נשב ימים מועטים במלון יהודי ושוב נזכה, אם ירצה השם, לאותה סחורה יפה.

ניחמתיני, – אמר הבעל ועשה כעצתה: סר עם אורחיו למלון יהודי וחיכה ליום המקווה.

עברו ימים אחדים ובא בעל-המלון לבקש שכרו. דחה אותו הקרתני ואמר:

לך ושוב מחר.

למחר חזר ובא בעל-המלון. אמר לו הקרתני:

מחרתיים תקבל שכרך משלם.

וכשבא בעל-המלון למחרתיים אמר לו הקרתני:

כמה אני חייב לך?

חישב בעל-המלון את חשבונו ואמר לו:

שמונה-עשר רובל.

מקובל, – החזיר הקרתני, פתח צווארון כותנתו של בן-זקוניו, פישפש ומצא, נתן לבעל-המלון ואמר:

הרי לפניך עשרים וחמישה רובלים; טרח והבא את העודף...

לסיפור הבא

לסיפור הקודם