פרנסים, גבאים, רבנים, דיינים, מגידים, שד"רים, שוחטים, חזנים, שמשים, מלמדים, סופרים, מחברים ומוכרי-ספרים

שאלו לרבי ברוך-מרדכי:

- מהיכא מיתינן לה, שסתם חזן – שוטה?

השיב רבי ברוך-מרדכי:

- מפלפולא מיתינן לה. קימא לן: העושה שליח פיקח - חייב השליח; העושה שליח חרש, שוטה וקטן – חייב השליח ולגבי חזן שנינו: "שליח-ציבור שטעה סימן רע לשולחיו". [48] אלמא: חזן הוא אחד מן השלושה, ששולחיהם חייבים. והרי אנו עדים, שאינו לא חרש ולא קטן, אלא לאו – שוטה הוא.

[48] משנה ברכות ה, ה.