לאתר מס"ע

לרשימת הסיפורים


ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב

לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר

483

פרנסים, גבאים, רבנים, דיינים, מגידים, שד"רים, שוחטים, חזנים, שמשים, מלמדים, סופרים, מחברים ומוכרי-ספרים

משכילים התווכחו עם רבי צבי-הירש ואמרו לו:

- תמהים אנו עליכם, החרדים, שאתם דוחים אותנו בשתי ידיכם. כלום אנו מתכוונים, חלילה, לעקור דבר מן התורה? אנו אין כוונתנו אלא לצרף את ההשכלה לתורה כטפל לעיקר.

החזיר להם רבי צבי-הירש:

- שמעו ואספר לכם. הצנון שלח לכוורת לאמר: "תני לי את בתך, את הדבש, לאשה". ותקצוף הכוורת מאוד ותאמר: "הלמגואל כמוך את בתי אתן לאשה?" ויען הצנון ויאמר: "מרקיני-נא, שטפיני-נא, ואת בתך תני לי". ותען הכוורת ותאמר: "היכבס כושי וילבין? חשך משחור תוארך, ואיך את בתי הברה אתן בחיקך?" ויען הצנון: "גרדיני-נא, קלפיני-נא, ואת בתך תני לי". ותאמר הכוורת: "גם אם תכבס בנתר ותלבין כשלג מר לך מר, ואיך תיתן בתי את מתקה לך?" ויען הצנון ויאמר: "שלקיני-נא, כבשיני-נא, ואת בתך תני לי". ותרא הכוורת, כי מתאמץ הצנון לקחת את בתה, ותיאות לו. ויקרא הרב לברך ברכת-חתנים, ויאמר הרב: "הצנון עיקר והדבש טפל", ויעמוד ויברך בקול רם: "בורא פרי-האדמה"...

‏(את משל הצנון והכוורת מצאתי ב"מכתב הגלוי" של מיכל פינס לאחד-העם – "החבצלת", נומר 14 לשנת תרנ"ה – ובלשונו שלו אני מביאו כאן. – אם פינס עצמו הוא אביו של משל נאה זה, או שגם הוא שמע אותו בשמו של רכי צבי-הירש מווידיסלב, או בשמו של מחודד אחר – איני יודע.)

לסיפור הבא

לסיפור הקודם