פרנסים, גבאים, רבנים, דיינים, מגידים, שד"רים, שוחטים, חזנים, שמשים, מלמדים, סופרים, מחברים ומוכרי-ספרים

מכאן ואילך פסקו בעלי-דינים לבוא לרבי יוסף [לוקש]. והיה רבי יוסף יושב ודואג:

- מאין יבוא עזרי?

עד שישב ודאג נסתכל בחלון וראה: שניים מהלכים בשוק ומנענעים בידיהם כדרך בני-אדם, המדיינים זה עם זה. יצא אליהם ואמר להם:

- סורו לביתי ואדון ביניכם.

החזירו לו הללו:

- רבי, טועה אתה. אין אנו אלא מסיחים; טענות ותביעות אין לנו איש על חברו.

נענה רבי יוסף ואמר:

- אם-כן, מהרו לביתי ואכתוב לכם שטר-פיטורין, שאין לכם איש על חברו ולא כלום.