פרנסים, גבאים, רבנים, דיינים, מגידים, שד"רים, שוחטים, חזנים, שמשים, מלמדים, סופרים, מחברים ומוכרי-ספרים

כל ערב-שבת היה רבי יוסף [לוקש] נכנס למרחץ כנהוג, ואשתו הרבנית הייתה מתקינה לו קודם מרחץ חלוק נקי לכבוד שבת ונוהגת הייתה הרבנית לשמור את הלבנים לאחר כיבוס כשהם מקופלים שלא כדרכם: צדם החיצוני כלפי פנים – כדי להיזהר מן הלכלוך, ומזהירה הייתה הרבנית את רבי יוסף, שייתן דעתו להפוך את החלוק עובר ללבישתו, ותמיד היה רבי יוסף שוכח אזהרתה של הרבנית, וכל ערב-שבת היה שב מן המרחץ לביתו לבוש חלוק שלא כדרכו – צדו הפנימי מבחוץ. ראתה הרבנית שכל אזהרותיה וקנטוריה יוצאים לבטלה, נמלכה והפכה בעצמה את החלוק קודם מרחץ ונתנה אותו לרבי יוסף מקופל כדרכו. מעשה שטן, דווקא אותו ערב-שבת נזכר הרב את אזהרתה של הרבנית, שחלוק טעון היפוך, עמד והפך וחזר לביתו – לבוש חלוק שלא כדרכו: צדו הפנימי מבחוץ. וכשראתה אותו הרבנית בכך, פתחה פיה והתחילה מחרפת ומגדפת:

- בטלן, שוטה, גולם: לא חלוק הפוך מלכתחילה נתתי לך?

חטם רבי יוסף בחוטמו, הרהר ואמר:

- רבנית, מה תצעקי? מן השמים מעכבים. את הפכת, גם אני הפכתי, ואף-על-פי-כן אינו הפוך...