לאתר מס"ע

לרשימת הסיפורים


ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב

לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר

349

עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים

מת עשיר קמצן, שלא נתן מימיו פרוטה לצדקה, ומיד תפסוהו מלאכי-חבלה והתחילו דוחפים אותו לפתחה של גיהנום. התעקש הקמצן וצעק:

מיורשי גן-עדן אני, ולא מיורשי גיהנום. מצוה גדולה יש בידי. לפני ארבעים שנה קיימתי נפש מישראל: נתתי פרוטה לעני וקנה לחם ואכל וחייתה נפשו.

עיינו מלאכי-החבלה בפנקסים ומצאו: אמת, נכון הדבר. מיד פרש אחד מהם את כנפיו ובטיסה אחת הגיע לכיסא-הכבוד:

מה דינו של אדם זה?

נמלך הקדוש ברוך-הוא בפמליה שלו והשיב:

החזירו לו את הפרוטה שלו – וילך לעזאזל.

לסיפור הבא

לסיפור הקודם