לאתר מס"ע

לרשימת הסיפורים


ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב

לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר

308

עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים

בקרונה של רכבת נטפל קבצן לחבורת-נוסעים:

רבותי, אחודה נא לכם חידה, ואם לא תוכלו להגיד לי ונתתם איש-איש זהוב אחד קנס.

הסכימה החבורה.

פתח הקבצן ושאל:

כיצד מבשלים שני דגים בשלוש קדירות והדגים נשארים שלמים כשהיו?

אין איש יודע. ואיש-איש מן החבורה זורק זהובו לתוך ידו של הקבצן. לסוף אמר לו אחד מן החבורה:

עכשיו הגידה נא אתה.

נענה הקבצן ואמר:

אף אני איני יודע, והרי גם הזהוב שלי.

[נוסח אחר:

יהודי ו"פריץ" הפליגו בספינה אחת. התחיל "הפריץ" משתעמם ואמר ליהודי:

שמא אתה יודע סגולה לשיעמום?

החזיר לו היהודי:

אין לך סגולה בדוקה לשיעמום מן החידות.

יפה אמרת, – נענה "הפריץ". – בוא ונחוד זה לזה, ומי שלא ימצא את החידה של חברו ישלם קנס עשרה זהובים.

איני מסכים, – השיב היהודי, – אלא אם אני לא אמצא את החידה שלך, אשלם קנס זהוב אחד, ואם אתה לא תמצא את החידה שלי, תשלם קנס עשרה זהובים. לא לחינם "פריץ" אתה.

הסכים "הפריץ". פתח היהודי וחד לו:

שישה בתלייה, ארבעה בעמידה ושניים בשכיבה, – מי הם?

לא ידע "הפריץ", הניח לתוך ידו של היהודי עשרה זהובים קנס ואמר:

עכשיו אמור אתה מי הם?

החזיר לו היהודי זהוב אחד ואמר:

אף אני איני יודע והרי הקנס שלי…]

לסיפור הבא

לסיפור הקודם