מלחמה ומהפכה

ראו זקן, שהוא נחפז לנהר-מוסקבה. אמרו לו:

סבא הרגליים להיכן?

השיב הזקן: לחם אין, חלב אין, בשר אין. קצתי בחיים כאלה, ואני הולך להטביעם בנהר.

אמרו לו:

שוב ואל תלך. מקץ שנות "החומש" ישוב הכל לקדמותו, ולא יחסר דבר במדינה.

החזיר הזקן:

אל נא תעצרוני. אם אשב ואחכה עד סוף שנות "החומש" – לא יהיו גם מים בנהר...