עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים

בחבורה של יהודים סיפרו על עניים, ששיחקה להם השעה ונעשו עשירים. סיפרו וסיפרו עד שהגיעו לרוטשילד:

חלפן עני היה מאיר-אנשיל בנערותו, ובזקנותו השכימו מלכים ושרים לפתחו.

נענה אחד מן החבורה ואמר:

רוטשילד למה לנו? מוטב שאספר לכם מה שראיתי בעיני. בחור עני ובחורה ענייה היו בבית-אבא – משרת ומשרתת. לימים נשתדכו זה לזו. וכשהגיע יום-החתונה נכנס החתן לחופה במעילו של אבא. והכלה – בסודרה של אמא. משל עצמם לא היה להם ולא כלום. עברו עשר שנים, – לא יותר. נזדמנתי לרחוב-היהודים שבווילנה, ומצאתי אותו בחור ואותה בחורה – מחזירים על הפתחים בעשרה...