חריפים, מפולפלים ומליצים

ישבו בחורי הישיבה ודנו:

תרנגול כשהוא קופץ על השולחן וקורא, למה הוא עוצם עיניו?

הסביר המחודד שבהם:

אילו לא היה הדיוט, לא היה קופץ ולא היה קורא; עכשיו, שהדיוט הוא, בידוע, שגם בעל-גאווה הוא, ומחמת כך הוא קופץ וקורא ועוצם עיניו, למען יראו וידעו הכל, שבקי הוא בקריאה בעל-פה...