מעשה בעני, ששכחוהו קרוביו ולא היו נכנסים אצלו אפילו פעם אחת בשנה. לימים נתעשר, ומיד נעשו הכל קרוביו והתחילו משכימים ומעריבים לביתו כל-יום. ראה שכך, נמלך והעמיד לפניהם על השלחן קופה של ברזל, והוא גופו הפך פניו אל הקיר ועמד ושתק. תמהו אורחיו, ובעל-לשון שבהם אמר לו:

שמא מן הנימוס היא עמידתך זו, כאילו אי-איפשך שאיש מאתנו ידבר אליך וישאל בשלומך?

החזיר הוא:

שמא אלי באתם? לזו שעל השולחן באתם. דברו אליה ושאלו בשלומה.