בדחנים, ליצנים ומרדנים

רבי ברוך נתפס למרה שחורה, וכמנהגו בימי-עצבות הסתיר פניו מן הבריות והסתלק מחדרו. מיד לבש הירשל בגדיו של רבי ברוך, עלה וישב על כיסאו של רבי ברוך ועשה עצמו רבי. לא היתה שעה מועטת ונכנסה אשה לבקש רחמים על בתה, שאינה משלימה ימי הריונה ומפילה באמצע.

אמר לה הירשל:

לכי וקחי מאת הרבנית זוג תחתונים שלי ותני לבתך, שתריח אותם כל ימי הריונה.

עשתה האשה כך, ותשועה היתה לבתה. לימים נודע הדבר לרבי ברוך ואמר להירשל:

סגולה זו מנין לך?

החזיר לו הירשל:

רבי, משנה מפורשת היא: "לא הפילה אשה מריח בשר-הקודש"... [5]

[5] אבות ה', ה.