בטלנים וחקרנים

וכשמתה עליו אשתו, הלך שמעיה [בטלן] לחברא קדישא לקבור מתו מלפניו. אמר לו "הנאמן":

חמישה זהובים תשלם דמי-קבורה.

השׁח שמעיה ראשו, נענה ואמר:

אני בטלן, ומימי לא ידעתי מוצא לכסף. היא, עליה השלום, היתה חרוצה כל ימיה, ובוודאי היתה יודעת מוצא לכסף – ומשלמת...