עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים
שאלו לרבי ברוך-מרדכי ליבשיץ: מה טעם קוראים לעני שבעניים, שאין לו כלום, "עני בריא"[5]? השיב רבי ברוך-מרדכי: שנינו: "כל ימי עני רעים – והאיכא שבתות וימים טובים? כדשמואל, דאמר שמואל: שינוי-וסת תחילת חולי-מעיים"[6]. פירוש: הואיל ובשבת ויום-טוב אוכל העני סעודה שמנה, שאינו רגיל בה בימות-החול, מעיו לוקים. במה דברים אמורים? עני, שיש לו סעודה שמנה לכל-הפחות לשבת ויום-טוב. אבל עני שבעניים, שאף זו אין לו, מעיו אינם לוקים גם בשבת ויום-טוב, ונמצא הוא בריא כל ימיו.
"אגזונטער ארעמאן" בלשון-העם.
כתובות קי, ב.
