בין אדם למקום

מוצאי יום-כיפור, כשיצא הקהל מבית-הכנסת, נטפל הרב לאפיקורס של העיירה, שהתפלל כל היום ככל אדם מישראל, ואמר לו:

מתקנא אני בך, שכן כל הזדונות שלך נעשו לך היום זכיות[42].

החזיר לו האפיקורס:

מוטב, רבי, שתמתין עד יום-כיפור הבא ותתקנא בי עוד יותר…

[42] "אמר ריש לקיש: גדולה תשובה, שזדונות נעשות לו כזכיות"; יומא פו, ב.