לאתר מס"ע

לרשימת הסיפורים


ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב

לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר

1827

בין אדם למקום

אד"ם הכוהן חלה ונכנסו אצלו משכילי ווילנה לבקרו.

מצאו אותו כשעיניו עצומות ושפתותיו לוחשות, ואמרו לו:

ילמדנו רבנו, מה שפתותיו לוחשות?

אמר להם הזקן החולה:

עם נפשי אני דן. את המת קוברים פניו למעלה ואחוריו למטה, ואם-כן, כיצד יכול המלאך דוּמה להלקותו? תחילה אמרתי: שמא הופכו המלאך דוּמה ומניחו פניו למטה ואחוריו למעלה? אחר-כך ניחמתי ואמרתי: אי-אפשר; אין נותנים לקבר אלא ד' אמות, וצר המקום להפוך את המת. אלא ודאי כל אותם הסיפורים על אימת יום-הדין והפוּלסים של המלאך דוּמה סיפורים של הבל הם. אין מלאך דוּמה ואין פוּלסים...

היה שם אייזיק-מאיר דיק, נענה ואמר:

רבי אברהם-בּר, כבר אמר שלמה: "ואל בינתך אל תשען!"...[37]

יש מלאך דוּמה ויש פוּלסים. אלא מה, כיצד הוא מלקה? מלמטה, מצד אמריקה, הוא מלקה...

[37] משלי ג, ה.

לסיפור הבא

לסיפור הקודם