בין אדם למקום

אד"ם הכוהן חלה ונכנסו אצלו משכילי ווילנה לבקרו.

מצאו אותו כשעיניו עצומות ושפתותיו לוחשות, ואמרו לו:

ילמדנו רבנו, מה שפתותיו לוחשות?

אמר להם הזקן החולה:

עם נפשי אני דן. את המת קוברים פניו למעלה ואחוריו למטה, ואם-כן, כיצד יכול המלאך דוּמה להלקותו? תחילה אמרתי: שמא הופכו המלאך דוּמה ומניחו פניו למטה ואחוריו למעלה? אחר-כך ניחמתי ואמרתי: אי-אפשר; אין נותנים לקבר אלא ד' אמות, וצר המקום להפוך את המת. אלא ודאי כל אותם הסיפורים על אימת יום-הדין והפוּלסים של המלאך דוּמה סיפורים של הבל הם. אין מלאך דוּמה ואין פוּלסים...

היה שם אייזיק-מאיר דיק, נענה ואמר:

רבי אברהם-בּר, כבר אמר שלמה: "ואל בינתך אל תשען!"...[37]

יש מלאך דוּמה ויש פוּלסים. אלא מה, כיצד הוא מלקה? מלמטה, מצד אמריקה, הוא מלקה...

[37] משלי ג, ה.