בין איש לאשתו

צדיק חלה מחלה מסוכנת, והיו שניים ממקורביו מחזירים על חסידיו שינדבו לו מחייהם יום, חצי-יום, שעה. נכנסו אצל חשוב אחד ושאלו אותו:

כמה אתה מנדב?

השיב החשוב:

עשרים שנה אני מנדב.

נזדעזעו המעשים ואמרו לו:

אם בממון אמרו: ״המבזבז אל יבזבז יותר מחומש״[19] בשנים לא כל-שכן?

רמז המנדב כלפי אשתו ואמר:

לא משלי, משלה אני מנדב...

(בדיחה זו בצורה אחרת עיין סימן 690 בכרך ראשון).

[19] כתובות סז, ב.