לאתר מס"ע

לרשימת הסיפורים


ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב

לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר

154

אומנים, עובדים ופועלים; סוכנים, פקידים ומשרתים

שיחה של בעל-בית ופועל:

בעל-בית: הגיעה השעה לסתום את החורים בביתי‏. [8] כמה אתה מבקש בשכרך?

פועל: רובל אני מבקש בשכרי.

בעל-בית: לא שבעים וחמש קופיקות לקחת מאת שכני?

פועל: אם כך רצונך, לא אקח גם מאתך אלא שבעים וחמש קופיקות.

בעל-בית: ולמה ביקשת תחילה רובל שלם?

פועל: אינה דומה סתימה ברובל לסתימה בשבעים וחמש קופיקות.

בעל-בית: פירוש: בשבעים וחמש קופיקות אתה עושה מלאכתך רמייה?

פועל: חס וחלילה! אלא בשבעים וחמש קופיקות אני סותם מקום שצריך לסתום, ואילו ברובל שלם אני סותם גם מקום שלא צריך לסתום.

[8] לשעבר, כשלא היו מצויים בעיירות-ליטה אלא בתי-עץ בלבד וגם לא נהגו לטוח את הקירות מבפנים, היו מביאים בפרוס הסתיו אזוב יבש וסותמים את החורים שבין קורה לקורה, כדי לחצוץ בפני הרוחות והקור של החורף.

לסיפור הבא

לסיפור הקודם