ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב
|
אומנים, עובדים ופועלים; סוכנים, פקידים ומשרתים |
|
שיחה של בעל-בית ופועל: בעל-בית: הגיעה השעה לסתום את החורים בביתי. [8] כמה אתה מבקש בשכרך? פועל: רובל אני מבקש בשכרי. בעל-בית: לא שבעים וחמש קופיקות לקחת מאת שכני? פועל: אם כך רצונך, לא אקח גם מאתך אלא שבעים וחמש קופיקות. בעל-בית: ולמה ביקשת תחילה רובל שלם? פועל: אינה דומה סתימה ברובל לסתימה בשבעים וחמש קופיקות. בעל-בית: פירוש: בשבעים וחמש קופיקות אתה עושה מלאכתך רמייה? פועל: חס וחלילה! אלא בשבעים וחמש קופיקות אני סותם מקום שצריך לסתום, ואילו ברובל שלם אני סותם גם מקום שלא צריך לסתום. |
[8] לשעבר, כשלא היו מצויים בעיירות-ליטה אלא בתי-עץ בלבד וגם לא נהגו לטוח את הקירות מבפנים, היו מביאים בפרוס הסתיו אזוב יבש וסותמים את החורים שבין קורה לקורה, כדי לחצוץ בפני הרוחות והקור של החורף. |