מומרים ומוסרים

היתה לו לנחום סוקולוב שיחה עם כומר זקן בן-שמונים, צנזור לספרי-ישראל בפטרבורג; התוודה לפניו הזקן ואמר לו: עשרים שנות עמל מינוּ לי עד שלימדתי לשוני להתיז את הרי"ש הרוסית כהלכה, עוד עשרים שנה יגעתי עד שלימדתי פי וקיבתי ליהנות מבשר חזיר, ועוד עשרים שנה הוגעתי את נשמתי עד שלמדתי לשבת במנוחה בבית-יראה שלהם. ואף-על-פי-כן יודע ומכיר אני, ש"שקץ" קטן משלהם גוי גדול הוא הרבה יותר ממני...

("הארץ" גליון מס' 3981, ברשימתו של ב' א' [בן-אליעזר] "דיאלוגים ספרותיים").